ענן ריבוני או סוברני (Sovereign Cloud) זוכה לתשומת לב משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר לאור הצורך הגובר של ממשלות וארגונים גדולים לשמור ולעבד נתוניהם הרגישים במיוחד בצורה המאובטחת ביותר ותחת אסדרה אחת.
ספקי שירותי ענן ולקוחותיהם חייבים להיות מודעים לנושאים המשפטיים הנוגעים לאבטחת ענן ולנקוט בצעדים מתאימים כדי להפחית סיכונים ולציית לחוקים ולתקנות החלים. לשרותי ענן מספר רב של היבטים משפטיים.
המעבר לענן מחייב הכנה מוקדמת והתמודדות עם אתגרים ייחודיים במגוון תחומים, לרבות אבטחת מידע והתמודדות עם סיכוני סייבר.
העובדה כי בארזים נפלה השלהבת, אינה מלמדת כי אזובי הקיר פטורים. הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מפלגות הליכוד וישראל ביתנו הפרו את הוראות חוק הגנת הפרטיות.
אחת מהדרכים האפקטיביות לסיכול תקיפת סייבר היא הקשחת מערכות המחשוב של הארגון. במטרה להעניק לארגונים במשק הישראלי עמידות בפני מתקפות סייבר, מערך הסייבר הלאומי פרסם בחודש ספטמבר, 2020, המלצות ליישום הקשחת מערכות המחשוב. תשתית המחשוב
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם פנימי בארגון. הסיכון הפנימי עשוי
נגיף הקורונה, אילץ את מערכת החינוך לעבור ללמידה מרחוק בסוגים שונים של פלטפורמות ויישומיים דיגיטליים. אך מה עושים עם כל המידע האישי והרגיש שנחשף בתהליך הזה? איך מצד אחד מאפשרים למידה מרחוק ומצד שני שומרים
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ממצאי ביקורת שנערכה בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות בישראל המחזיקים מידע רפואי. במסגרת פעילות הפיקוח, פנתה הרשות ל- 23 גופים המנהלים מכונים רפואיים בדרישה למילוי שאלונים בעניין מידע הרפואי המוחזק במאגריהם
תקנות אבטחת המידע נועדו להסדרה לוגית ופיזית של אופן אבטחת המידע המצוי במסדי נתונים במגוון רחב של גופים פרטיים וציבוריים. בדומה לחקיקה האחרונה באירופה בשם GDPR (General Data Protection Regulation), רצונם של המחוקקים הישראלים הוא
הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים עשתה מאמץ רב להוכיח את נחיצותו של המאגר ואף פרסמה לצורך כך דו"ח מקיף בשנת 2014. הדו"ח מכיל סקירה של מאגרים ביומטריים במתכונת דומה לזו הישראלית, הקיימים ברחבי העולם,
המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה ניתח פסקי דין הגנת הפרטיות על מנת לברר עד כמה הציבור הישראלי עומד על זכותו לפרטיות.
השימוש בפלטפורמות מקוונות לתקשורת וידאו זינק בעקבות הקורונה ומספר רב של בעלי מקצוע החלו לעשות שימוש בשיחות וידאו בכדי לספק
MCRM ו-ICRM כמו בכל נושא חדש, סוגיות משפטיות בעולם הקיברנטי נבעו מהתפלפלות משפטית כבסיס לויכוחים אקדמיים ומאמרים רבים ומגוונים. כיום,
שאלת השאלות "אתם יודעים מהי זכות יוצרים?", בדרך כלל שאלת הפתיחה אותה אני מציג לסטודנטים בתחילת כל הרצאה העוסקת בזכות
ענן ריבוני או סוברני (Sovereign Cloud) זוכה לתשומת לב משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר לאור הצורך הגובר של ממשלות וארגונים גדולים לשמור ולעבד נתוניהם הרגישים במיוחד בצורה המאובטחת ביותר ותחת אסדרה אחת.
ספקי שירותי ענן ולקוחותיהם חייבים להיות מודעים לנושאים המשפטיים הנוגעים לאבטחת ענן ולנקוט בצעדים מתאימים כדי להפחית סיכונים ולציית לחוקים ולתקנות החלים. לשרותי ענן מספר רב של היבטים משפטיים.
המעבר לענן מחייב הכנה מוקדמת והתמודדות עם אתגרים ייחודיים במגוון תחומים, לרבות אבטחת מידע והתמודדות עם סיכוני סייבר.
העובדה כי בארזים נפלה השלהבת, אינה מלמדת כי אזובי הקיר פטורים. הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מפלגות הליכוד וישראל ביתנו הפרו את הוראות חוק הגנת הפרטיות.
אחת מהדרכים האפקטיביות לסיכול תקיפת סייבר היא הקשחת מערכות המחשוב של הארגון. במטרה להעניק לארגונים במשק הישראלי עמידות בפני מתקפות סייבר, מערך הסייבר הלאומי פרסם בחודש ספטמבר, 2020, המלצות ליישום הקשחת מערכות המחשוב. תשתית המחשוב
בדרך כלל איומי סייבר נמצאים מחוץ לארגון, כגון האקר שבכוונתו להשתלט על מערכות המחשוב והתקשורת בארגון ובכך לגרום נזק. יחד עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם האיום נובע מגורם פנימי בארגון. הסיכון הפנימי עשוי
נגיף הקורונה, אילץ את מערכת החינוך לעבור ללמידה מרחוק בסוגים שונים של פלטפורמות ויישומיים דיגיטליים. אך מה עושים עם כל המידע האישי והרגיש שנחשף בתהליך הזה? איך מצד אחד מאפשרים למידה מרחוק ומצד שני שומרים
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ממצאי ביקורת שנערכה בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות בישראל המחזיקים מידע רפואי. במסגרת פעילות הפיקוח, פנתה הרשות ל- 23 גופים המנהלים מכונים רפואיים בדרישה למילוי שאלונים בעניין מידע הרפואי המוחזק במאגריהם
תקנות אבטחת המידע נועדו להסדרה לוגית ופיזית של אופן אבטחת המידע המצוי במסדי נתונים במגוון רחב של גופים פרטיים וציבוריים. בדומה לחקיקה האחרונה באירופה בשם GDPR (General Data Protection Regulation), רצונם של המחוקקים הישראלים הוא
הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים עשתה מאמץ רב להוכיח את נחיצותו של המאגר ואף פרסמה לצורך כך דו"ח מקיף בשנת 2014. הדו"ח מכיל סקירה של מאגרים ביומטריים במתכונת דומה לזו הישראלית, הקיימים ברחבי העולם,
