סמכות שיפוט אחת מהבעיות המרכזיות בתחום המשפט באינטרנט נובעת מתחום סמכות השיפוט המקומי והענייני באינטרנט.
לפני שבועות מספר התייחסתי להשלכות של פסק הדין הצרפתי בנוגע לחברת Yahoo ולהחלטת בית המשפט הפדרלי בקליפורניה שקבע בהחלטה תקדימית לא פחות מרעותה הצרפתית כי לבית המשפט האמריקני סמכות שיפוט על אותם ארגונים צרפתיים שפתחו את ההליכים נגד Yahoo מלכתחילה.
בעולם חסר גבולות המשתרע על מאות מדינות שונות בעלות חוקים מקומיים ונהלים פנימיים, אין מערכת נורמטיבית אחת ובפועל, באינטרנט הכל מותר. סמכות השיפוט המקומית קשורה לחלוקה הגיאוגרפית של המדינות ולזיקת בתי המשפט אליהן. תובע שמגיש תובענה לביהמ"ש מסוים, חייב להציג בכתב התביעה את העובדות המבססות את סמכותו של בית המשפט. באינטרנט אין מדובר אך ורק באיזה מקום ולאיזה בית משפט ניתן לפנות, כל האלמנטים הנוספים המקימים את הבסיס למערכת מוסכמות נורמטיבית אינם קיימים באינטרנט.
אין מערכת חקיקה אחת המנחה את הנמצאים בעולם הקיברנטי וכן אין מערכת אכיפה אחת שתאכוף את הנורמות שמערכת החקיקה הקימה. בעצם, ניתן לומר, כי האינטרנט הפכה למדינה חדשה, אומנם וירטואלית, אך בכל זאת מדינה בה מתרחשות טרנזאקציות כספיות, מתקיים מסחר ופעולות רבות ומגוונות שעד כה היו בעולם הפיזי מתבצעות גם אותה מדינה וירטואלית.
ההבדל המהותי בין המדינה הוירטואלית לבין כל מדינה אחרת נעוצה בעובדה שהישות הפיזית של אזרחי ה"מדינה הוירטואלית" מקורה במדינות שונות שבכל אחת עקרונות שונים, מערכת נורמטיבית שונה ומערך חקיקתי-שיפוטי-אכיפתי שונה. עם קריסת גישת ה-Self Regulation באינטרנט, אשר רבים דגלו בה בתחילת הדרך – התעורר הצורך במערכת חקיקתית-שיפוטית-אכיפתית אחת באינטרנט. אולם, רק במהלך השנים האחרונות נעשו מהלכים רציניים בניסיון להנהיג מערכת שכזו החלה על מספר מדינות בעולם. הדרך לסלול מערכת שכזו על האינטרנט, מתבצע בסופו של דבר בעולם הפיזי בהסתמך על עקרונות ידועים מתחום המשפט הבינלאומי.
בכדי להקים מערכת אחת שתחלוש על הפעילות באינטרנט בכל הרמות יש צורך בהסכמה מלאה של כל המשתתפים באינטרנט לפעול בהתאם לאותה מערכת ולחילופין הסכמה של רובם. מאחר ואין זה אפשרי לקבל את הסכמתו של כל גורם הנמצא באינטרנט, השרביט נמצא בידי נציג שבמדינה דמוקרטית הינה הממשלה. כך מספר ממשלות ממדינות שונות יושבות יחדיו ואורגות תשתית חקיקתית-שיפוטית-אכיפתית שמקימה את אותה מערכת נכספת.
כך כל מדינה שהסכימה להיות כפופה למערכת זו תבצע את השינויים הדרושים לכך שגם אזרחיה והנמצאים בתחומה יהיו גם הם כפופים לאותה מערכת. בעולם ידועות מספר רב של מערכות שכאלה אשר מספר מדינות הסכימו לקבל על עצמן את הזכויות, החובות והמנגנונים השונים הקבועים באותן מערכות הידועות גם בשם התואר "אמנה בינלאומית" או "ברית בין מדינות".
אמנה בינלאומית יכולה להיות בין שתי מדינות בלבד או בין מספר רב של מדינות אך בכל אחד ממקרים אלה, החברות באמנה מחייבת את החברים לדאוג כי הם עומדים בדרישות ותנאי האמנה ובמידת הצורך לבצע תיקונים במערכת החוקתית-שיפוטית-אכיפתית הפנימית הנהוגה אצלם בכדי לעמוד בתכתיבי האמנה. במקרה של האינטרנט, אמנה שכזו תיצור פלטפורמה זהה לכל המשתתפים שקיבלו על עצמם את האמנה ובאמצעותה ניתן יהיה לשפר ולהגדיל את השימוש באינטרנט מאחר ועל כל המשתתפים יחולו אותם "כללי משחק".
אחד מהתחומים הפרוצים ביותר באינטרנט והגורם מספר אחד בעיכוב התפתחותה הינו הפשיעה הקיברנטית. השימוש באינטרנט לביצוע עוולות, עבירות ופשעים הפך בתקופה האחרונה לעול כבד מדי בכדי להתעלם ממנו כפי שעד כה נעשה. כמות החדירות של האקרים, טרור קיברנטי, וירוסים, הונאות כספיות, גניבת מידע ועוד מתרחשים מדי רגע באינטרנט ומתרבים מיום ליום. מדינות רבות הבינו כי השימוש במערכת הנורמטיבית הפנימית שברשותן, אינו יעיל ככל שהדבר נוגע לאינטרנט ואין במערכת שכזו בכדי לפתור ו/או למנוע קמצוץ מהקשת הרחבה של עבירות המחשב והאינטרנט שפקדו אותן.
לפיכך, במהלך חמש השנים האחרונות, יותר ויותר מדינות חוקקו חוקים פנימיים והקימו נוהלי אכיפה שונים הנוגעים לתחום עבירות המחשב והאינטרנט. אך גם שינויים אלה לא עזרו וחלק מהמדינות החלו לנסות למצוא פתרון בהקמת אמנות בינלאומיות אשר יסדירו את האלמנטים הדרושים לצמצום ומיגור תופעת הפשיעה הקיברנטית. ממש בימים אלה, האיחוד האירופי חגג, במהלך הפגישה ה-50 של הועדה האירופית לבעיות פשיעה, את השקת הטיוטה סופית (ה-27 במספר) של אמנה בינלאומית בתחום הפשיעה הקיברנטית.
עם אשרורה הסופי של האמנה יחול שינוי חסר תקדים בחקיקה, שפיטה ואכיפה ככל שהדבר נוגע לפשיעת מחשב ואינטרנט בכל אותן המדינות שיקבלו על עצמן אמנה זו. במהלך המאמרים הבאים, תהיה התייחסות פרטנית למספר נושאים באמנה ועל השפעתם על ישראל במידה ותקבל על עצמה תנאי אמנה זו.
