עורך דין חדלות פירעון

עורך דין חדלות פירעון או עורך דין פשיטת רגל מתארים תחום התמחות של עורכי דין המופיעים על בסיס קבוע בבתי המשפט השונים ובהוצאה לפועל במסגרת "הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" המאפשרים לחייבים ולנושים לפתוח בהליכים משפטיים בגין חובות כספיים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נכנס לתוקף ביום 15 בספטמבר 2019. חוק זה הכניס שינוי מהותי בתחום חדלות הפירעון וביטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התשמ"ז-1980, וקבע הוראות חדשות הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים בודדים. החוק החדש נועד לסייע לחייבים שהם יחידים על ידי מתן תהליך ברור שיבצע אותם בעת הגשת בקשה לחדלות פירעון. הליך חדלות פירעון פרטני יכול להיפתח על ידי החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

הליכי חדלות פירעון הנם הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט השלום כאשר גובה מצבת הנשייה הינה מעל 150,000 ₪ ומטרתם הסדרת חובות חייבים בצורה מרוכזת באמצעות ערכאה שיפוטית אחת הבוחנת את מצבו הכלכלי של החייב ומביאה מחד, להסדרת החוב כלפי הנושים באופן הוגן ומסודר, ומאידך, מאפשרת לחייב להסדיר את חובותיו, למחוק חלק , ולעיתים חלק ניכר , מחובותיו ולמעשה מאפשרת לו לפתוח דף חדש ללא התחייבויות כספיות וללא חובות המעיקים עליו וללא נושים הרודפים אותו.

בדרך כלל רצוי להכריז על חדלות פירעון רק כאשר לא רואים אור בקצה המנהרה וכאשר לאדם אין מוצא אחר (בדמות הסכם פשרה או ניסיון להגיע להסדרים עם הנושים). הכרזה על חדלות פירעון ופנייה לבית המשפט. כיום, לאחר שנחקק חוק חדלות פירעון החדש, ההליך הינו קצר יותר ופחות מסורבל מאשר בעבר אולם עדיין ההליך כרוך בהטלת מגבלות שונות. המגבלות העיקריות החלות במהלך הליכי חדלות פירעון על החייב – הגבלת יציאה מהארץ, סימון כלקוח מוגבל בבנקים ומניעת שימוש בכרטיסי אשראי או פתיחת עסק חדש.

בין אם אתם חייבים ובין אם נושים, להבטחת זכויותיכם בהליך חדלות פירעון, כדאי מאוד לשכור שירותי שירותי עריכת דין מקצועיים המתמחים בחדלות פירעון.

חדלות פירעון הינו מצב בו אדם אינו מסוגל לעמוד בהוצאותיו ובחובותיו, כאשר סך הוצאותיו (וכמובן נכסיו) גדול משמעותית מסך הכנסותיו (ונכסיו). חייבים רבים מוצאים עצמם נאלצים להתמודד עם חובות רבים ומספר רב של נושים המתדפקים לפתחם כאשר ברוב המקרים אותם נושים פותחים נגד החייבים בהליכי הוצאה לפועל דורסניים שמאלצים אותם להתמודד עם עיקולים, מאסרים (בתיקי מזונות), הגבלות שונות לרבות הגבלות על חידוש דרכון ועוד מגוון רחב של הליכים המקשים על חייהם ומטרתם להביא לגביית החוב. אחד מהפתרונות המשפטיים שהוכחו כיעילים ביותר עבור אותם חייבים הינם הליכי פשיטת רגל או בשמם החדש הליכי חדלות פירעון.

תכלית הליכי חדלות פירעון היא לסייע לנושים לקבל כמה שיותר מן הכספים שחייבים להם, לעזור לחייב להשתקם כלכלית ולקדם את השתלבותו מחדש של החייב בחיי הכלכלה.

ההבדל בין פקודת פשיטת הרגל לחוק חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי למעשה החליף את פקודת פשיטת הרגל. כל הליך חדלות פירעון שנפתח אחרי התאריך ה- 15 בספטמבר 2019 יתנהל בהתאם לחוק חדלות פירעון, וכל הליך שנפתח מוקדם מכך התנהל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.
כפי שניתן להבין משמה, פקודת פשיטת הרגל נחקקה בתקופה המנדטורית, והוחלפה כיוון שאינה תואמת עוד את ערכיה של מדינת ישראל באשר למעמדם של חייבים.
חייבים שמצבת חובותיהם מעל 150,000 ₪ , ההליך המשפטי בעניינם יתקיים בבית משפט השלום במחוז בו הם מתגוררים.
ואילו חייבים בעלי היקף חובות מתחת ל- 150,000 ₪ נקבע הסדר מיוחד לפיו הליכי חדלות פירעון אלו יתנהלו במערכת ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל יחליף הן את בית המשפט והן את הממונה וההליכים יתנהלו בפניו.
ישנו יתרון משמעותי בניהול ההליך אל מול לשכת הוצאה לפועל. מרגע הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ובתום 30 ימים מכנס רשם ההוצאה לפועל ישיבה לגיבוש הסדר. בישיבה ניתן להגיש הצעה נמוכה באופן ניכר מסך חובותיו של היחיד, שתהיה מוסכמת על ידי הנושים ובכך היחיד מוחק את חובותיו בתוך מספר חודשים ספורים מבלי להיכנס להליך של חדלות פירעון.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא חלק ממשרד המשפטים ופועל על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בספטמבר 2019. הממונה אחראי לפיקוח על הליכי פשיטת רגל של אנשים פרטיים או עסקים שאינם יכולים לשלם את חובותיהם. לממונה יש סמכות לתת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשת החייב, לקבל החלטות בבקשות שונות ולהמליץ לבית המשפט האם יש לתת לחייב צו לשיקום כלכלי, הפטר מחובות או אמצעים אחרים.

אנשים פרטיים וכן עוסקים מורשים או פטורים שחייבים כסף לנושים ונמצאים בחדלות פירעון או בסיכון לחדלות פירעון, כאשר חובותיהם עולים על סכום מסוים. כמו כן על החייב להיות בעל קשר כלשהו לישראל, כגון מגורים, ניהול עסק או בעלות על נכסים.

נושה הוא אדם או ארגון אשר חייבים לו כסף או רכוש, באופן מיידי או בעתיד.

נושה מובטח הוא נושה המחזיק בטוחה להבטחת תשלום החוב מה שהופך אותו לראשון בתור לפירעון אם החייב ייכשל.

נושה בדין קדימה הוא נושא המקבל תיעדוף ברשימת הנשיה ונמצא לאחר נושה מובטח אך לפני שאר הנושים מבחינת עדיפות לתשלום חובות.

הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתחילים עם מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (צו פשיטת רגל).

לאחר שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון מתחילה תקופה של כשנה, שבמהלכה נעצרים כל ההליכים המשפטיים נגד החייב ומוטלות עליו מגבלות שונות, על מנת לוודא שהחוב לא יגדל וההליכים יעברו בצורה חלקה. מצבו הכלכלי של החייב מפוקח על ידי גורם שמונה לכך, ועל החייב לקיים את תנאי הצו לאורך כל התקופה, כגון ביצוע תשלומים חודשיים, הגשת דוחות על הכנסות והוצאות. במקביל הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן. לקראת תום תקופת הביניים מוגשת לגורם השיפוטי בתיק הצעה לתכנית לשיקום כלכלי של החייב.

לאחר מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), נפתחת קופה למשך ההליך אליה מופקדים כספים שהתקבלו מן החייב, ממימוש נכסי החייב וממקורות נוספים. תכלית  הכספים היא חלוקתם לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו.

חד משמעית! המחוקק מצפה כי כל הגורמים המעורבים בהליך פשיטת רגללנהוג ביושר ובהגינות, מבלי להתכוון לפגוע בצד השני או בהליך עצמו. התנהלות בחוסר תום לב עלולה לגרום לביטול ההליך, הארכתו והטלת הוצאות. במקרים מסוימים, חוסר תום לב הוביל לכתב אישום ועונש מאסר.

חייב יכול לקבל בסופו של התהליך צו לשיקום כלכלי ובו פירוט התנאים שעליו לעמוד בהם כדי להיות זכאים לפטור מכל או חלק מחובותיו למעט החובות הבאים: תשלומי קנסות, חובות שנוצרו מפעילות בלתי חוקית וחובות מזונות.

הסדר נושים הוא הסדר בין החייב לנושיו . להסדר נושים ניתן להגיע באופן עצמאי וזאת גם בטרם פנייה להליך חדלות פירעון. ככל הנושים מביעים הסכמה להצעות החייב הרי שניתן לשלם סכומים נמוכים משמעותית ו/או להגיע להסדר תשלומים אל מול הנושה אשר יקנה פריסה נוחה יותר וריביות נמוכות יותר מתיקי ההוצל"פ. הסדר הנושים נועד להקל על החייב ו/או למנוע ממנו הליכים משפטיים . הסדרים מסוג זה ובאופן טבעי הם בעלי רגישות גבוה ויש לנהל אותם בתבונה רבה. יחד עם זאת, קיים הליך של הסדר נושים גם לאחר פנייה להליך חדלות פירעון , או אז יש לנהל הליך זה ברגישות רבה אף יותר, לוודא כי לא תהא עדיפות לנושה אחד על פני נושה אחר .

משרד המשפטים
פרסומי משרד המשפטים
מאגר תיקי חדלות פירעון
מאגר תיקי חדלות פירעון
הממונה על הליכי חדלות
תשלום חובות
אתר תשלומים

זקוקים לעורך דין חדלות פירעון?
צרו איתנו קשר

עמדת הרשות לניירות ערך בעניין סייבר

עמדת הרשות לניירות ערך בעניין סייבר

מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך עדכנה את עמדתה המשפטית מס. 33-105 לגבי גילוי דעת בנושא סייבר, על מנת להעלות את המודעות בקרב תאגידים מדווחים לסיכוני סייבר ולהדגיש היבטים מסוימים של גילוי העשויים להידרש על פי דיני ניירות ערך.

קראו עוד »