אם העסק שלכם אוסף, שומר או מעבד מידע על לקוחות, ספקים או עובדים, ורוב העסקים עושים זאת, כללי המשחק השתנו. תיקון 13 הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשפ"ד-2024) אושר בכנסת ב-05.08.2024 ונכנס לתוקף ב-14.08.2025. זוהי אחת הרפורמות המקיפות ביותר בדיני הפרטיות בישראל מזה עשרות שנים, מאז חקיקת חוק הגנת הפרטיות המקורי בשנת 1981, והיא מעניקה לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה חדשות ומשמעותיות.
החשוב מבחינת מנכ"לים, דירקטורים ובעלי מאגרי מידע: 2026 היא שנת האכיפה האפקטיבית הראשונה. מדיניות אי האכיפה הזמנית ביחס לחובת מינוי ממונה הגנת פרטיות הסתיימה ביום 31.10.2025. יתר חובות החוק חלות ממועד כניסת התיקון לתוקף, בכפוף למדיניות האכיפה של הרשות, ובסוף 2025 כבר נפתח מבצע אכיפה ראשון נגד אתרי מסחר. המאמר שלפניכם מסביר במונחים עסקיים מה השתנה, מה המשמעות בפועל, ואיזה צעדים מעשיים כדאי לשקול.
הגדרות רחבות יותר, יותר עסקים בתוך גדר החוק
התיקון החליף את הגדרת "מידע" הישנה בהגדרת "מידע אישי" רחבה: כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי, במישרין או בעקיפין, לרבות שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום ומזהה מקוון. במקביל, "מידע רגיש" הוחלף ב"מידע בעל רגישות מיוחדת", עם רשימה מפורטת הכוללת בריאות, גנטיקה, מזהים ביומטריים, מוצא, עבר פלילי, דעות פוליטיות ודתיות, נטייה מינית, נתוני שכר ופעילות פיננסית, הערכות אישיות ונתוני מיקום ותעבורה. ההרחבה הזו מכניסה תחת תחולת החוק עסקים רבים שעד כה הניחו שהמידע שברשותם "אינו רגיש".
חובה חדשה למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO)
החוק קובע חובה למנות ממונה הגנת פרטיות בארבעה סוגי גופים: כל גוף ציבורי, בעל שליטה שעיקר עיסוקו איסוף מידע למסירה לאחר כדרך עיסוק או בתמורה (סוחרי מידע) עם מאגר על יותר מ-10,000 איש, גוף שעיסוקיו כרוכים בניטור שיטתי של בני אדם, וגוף שעיסוקו עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. בין הגופים שעשויים להיכנס לקטגוריות אלה ניתן למנות, למשל, בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וקופות חולים, שעיבוד מידע רגיש הוא חלק מליבת פעילותם. הממונה נדרש לידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, להבנה טכנולוגית ולהיכרות עם הארגון, ואסור שיימצא בניגוד עניינים, כלומר לא ישמש במקביל בתפקיד היכול ליצור ניגוד עניינים, כגון מנהל שיווק, כספים או טכנולוגיות. בהתאם להנחיות הרשות, ברוב המקרים תפקיד ה-DPO נפרד מתפקיד ממונה אבטחת המידע (CISO), וניתן למנות ממונה גם במיקור חוץ.
פחות רישום מאגרים, אך חובת הודעה חדשה
חובת רישום המאגרים במגזר הפרטי צומצמה באופן משמעותי. רישום נותר רק לגופים ציבוריים ולסוחרי מידע עם מאגר על יותר מ-10,000 איש. במקומה נכנסה חובת הודעה חדשה: גוף המנהל מאגר עם מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש חייב להודיע על כך לרשות תוך 30 יום. שימו לב להבחנה בין הספים, 10,000 איש לעניין סוחרי מידע, ו-100,000 איש לעניין חובת ההודעה.
מה זה אומר עליך בפועל, לשון של מספרים
הסמכות המרכזית החדשה היא הטלת עיצומים כספיים מנהליים. בניגוד לתחושה הרווחת, חלק ניכר מן העיצומים מחושב לפי מספר נושאי המידע, סוג המידע וסוג ההפרה, לצד עיצומים קבועים, סכומי מינימום ותקרות הקבועים בחוק: סכום בסיס מוכפל במספר נושאי המידע במאגר, ומוכפל שוב כשמדובר במידע בעל רגישות מיוחדת. לכן מאגר גדול יכול להגיע לעיצום של מיליוני שקלים. עיקרי המודל, על פי הנחיות הרשות להגנת הפרטיות:
- אי רישום או אי מסירת הודעה לרשות: סכום עיצום קבוע בסדר גודל של מאות אלפי שקלים, שעשוי להיות כפול כשמדובר במאגר גדול במיוחד.
- הפרת חובת היידוע (פנייה לאיסוף מידע ללא הודעה כנדרש): סכום בסיס לכל אדם שאליו נעשתה הפנייה, גבוה יותר כשמדובר במידע בעל רגישות מיוחדת. בפנייה לאלפי אנשים, העיצום המצטבר עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.
- עיבוד מידע שלא כדין: סכום בסיס לכל נושא מידע, מוכפל למידע בעל רגישות מיוחדת. במאגר רגיש גדול, החשיפה המצטברת עשויה להגיע למיליוני שקלים.
- אי מינוי DPO והפרות נלוות: סכום בסיס לכל אדם, גבוה יותר למידע רגיש. בגוף בעל מאגר נרחב, גם הפרה זו עשויה להצטבר לסכומים משמעותיים.
- פגיעה בזכות עיון, תיקון או מחיקה: עיצום נפרד בגין כל הפרה.
החוק מאפשר מנגנון של הפחתות מצטברות, בין היתר בשל היעדר הפרה קודמת, הפסקה עצמית ודיווח, מניעת הישנות, מינוי DPO בפועל ותשלום פיצוי לנפגעים. כמו כן נקבעה תקרה כללית של 5% מהמחזור השנתי, עם תקרות מיוחדות מקלות לעסקים קטנים וזעירים. נקודה חשובה לדירקטוריון: אם הוטל עיצום על מחזיק במאגר, הרשות שולחת הודעה גם לבעל השליטה ודורשת ממנו לפעול להפסקת ההפרה, ואם לא פעל, ניתן להטיל עליו את העיצום כאילו הוא המפר.
שני מסלולים נפרדים, אל תערבבו ביניהם
חשוב להבחין בין שני מסלולי חשיפה הפועלים במקביל. הראשון הוא העיצום הכספי המנהלי שמטילה הרשות (שעשוי להגיע למיליונים, כמתואר לעיל). השני הוא פיצוי אזרחי ללא הוכחת נזק, שתובע פרטי יכול לדרוש, שתקרתו הורחבה לעד 10,000 ש"ח, וחלה כעת על שורת הפרות כגון ניהול מאגר חייב רישום ללא רישום, פנייה ללא הודעה כנדרש, ואי מתן זכות עיון, תיקון או מחיקה. במקביל, תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית לפי החוק הוארכה משנתיים ל-7 שנים, אך הארכה זו חלה רק על עילות שנוצרו לאחר 14.08.2025.
גם מישור פלילי
התיקון הוסיף עבירות פליליות חדשות: עיבוד מידע ללא הרשאה והפרת חובת היידוע במרמה, עד 3 שנות מאסר, מסירת מידע אסורה מגוף ציבורי, עד 3 שנים, הטעיית הרשות, עד שנתיים, והפרעה לרשות, עד 6 חודשים.
טעות נפוצה שכדאי להכיר
חשוב להבהיר: ביטול חובת הרישום אינו פטור מהחוק. מאגר שאינו חייב עוד ברישום עדיין כפוף במלואו לכל חובות החוק והתקנות, אבטחת מידע, יידוע, זכות עיון ועוד. עוד נקודה לתשומת לב: חלק מהפרסומים מציינים בטעות "אוגוסט 2024" כמועד כניסת התיקון לתוקף, זהו בלבול בין מועד אישור התיקון בכנסת (05.08.2024) לבין מועד כניסתו לתוקף (14.08.2025).
צ'ק ליסט מעשי לעסק
- מיפוי מאגרים: אילו מאגרי מידע מנהל העסק, אילו סוגי מידע הם כוללים, והאם יש בהם מידע בעל רגישות מיוחדת.
- בדיקת חובת DPO: בחינה האם העסק נכנס לאחת מארבע הקטגוריות, ומינוי ממונה מתאים, תוך הימנעות מניגוד עניינים.
- חובת הודעה לרשות: אם קיים מאגר עם מידע רגיש על יותר מ-100,000 איש, הגשת הודעה לרשות תוך 30 יום.
- עדכון הודעות פרטיות וחובת יידוע: התאמת ההודעות לחובת היידוע המורחבת, לרבות יידוע על זכויות עיון ותיקון.
- מנגנוני מימוש זכויות: הסדרת תהליך ברור לטיפול בבקשות עיון, תיקון ומחיקה.
- אבטחת מידע: עמידה בתקנות אבטחת מידע, מתוך ראייה שאלו ממשיכות לחול במלואן.
- אתרי מסחר: בחינה ותיקון של באנר ה-Cookies, מנגנוני ההסכמה ומדיניות הפרטיות, תחום הנמצא בפוקוס אכיפה מוגבר של הרשות.
שאלות נפוצות על תיקון 13 הגנת הפרטיות
מתי נכנס תיקון 13 לתוקף?
התיקון אושר בכנסת ב-05.08.2024 ונכנס לתוקף ב-14.08.2025. תקופות החסד הסתיימו, ו-2026 היא שנת האכיפה האפקטיבית הראשונה.
האם כל עסק חייב למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO)?
לא. החובה חלה על גופים ציבוריים, סוחרי מידע עם מאגר על יותר מ-10,000 איש, גופים העוסקים בניטור שיטתי, וגופים המעבדים מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר (כגון בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וקופות חולים). יש לבחון את המצב הספציפי של כל עסק.
ביטלו את חובת רישום המאגרים, אז העסק פטור מהחוק?
לא. מאגר שאינו חייב רישום עדיין כפוף לכל חובות החוק והתקנות, לרבות אבטחת מידע, חובת יידוע וזכות עיון. בנוסף נכנסה חובת הודעה לרשות לגבי מאגרים גדולים עם מידע רגיש.
מהו גובה החשיפה הכספית האפשרי?
רוב העיצומים מחושבים לפי מספר נושאי המידע וסוג המידע, כך שמאגר גדול עשוי להגיע למיליוני שקלים, בכפוף לתקרה של 5% מהמחזור ולמנגנוני הפחתה. בנפרד, קיים מסלול של פיצוי אזרחי ללא הוכחת נזק עד 10,000 ש"ח לתובע פרטי.
האם הנושא מגיע לרמת בעל השליטה והדירקטוריון?
החוק קובע מנגנון שלפיו, אם הוטל עיצום על מחזיק במאגר, נשלחת הודעה גם לבעל השליטה ונדרש ממנו לפעול להפסקת ההפרה, אי פעולה עלולה להוביל להטלת העיצום עליו. זו סיבה מהותית לכך שהנושא רלוונטי לרמת הדירקטוריון וההנהלה.
לסיכום, היערכות לתיקון 13 הגנת הפרטיות
תיקון 13 הופך את הגנת הפרטיות מנושא טכני משני לנושא ניהולי וכספי מהמעלה הראשונה. עסקים שיקדימו למפות את המאגרים, לבחון את חובת ה-DPO ולהסדיר את מנגנוני הזכויות והיידוע, נמצאים בעמדה טובה יותר להתמודד עם שנת האכיפה. אם תרצו להבין כיצד התיקון נוגע למאגרי המידע ולפעילות של העסק שלכם, ליווי של עורך דין הגנת הפרטיות יסייע למפות את החשיפה ולבנות תכנית היערכות מותאמת. נשמח לשוחח ולבחון יחד את התמונה.





