תביעת נגישות אתר אינטרנט – מה עושים?

עדכון

ביום 18.12.2023, ניתן פסק דין בתובענה ייצוגית נגישות ת”צ 45003-12-22 אבו ח’רשיק איובי נ’ אלי פז (1994) בע”מ ואח’. השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי קבע כי אין לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגישות לפני שהתבצעה פניה מוקדמת, כפי שצויין בהמשך מאמר זה. בית המשפט פסק גם הוצאות לטובת הנתבעים.

פנייה מוקדמת בטרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מעניקה את הפתרון ראוי, הוגן ומועיל ביותר למקרים כבענייננו (ראו ת”צ 29646-08-23 בן אור נ’ ד”ר הרצל מרפאות מומחים בע”מ (4.12.2023)).

 
הקדמה

בתקופה האחרונה פונים אלי יותר ויותר בעלי אתרי אינטרנט ועסקים, קטנים וגדולים כאחד, אשר קיבלו התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים או בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי עמידה בהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח-1998 (להלן במאמר זה: “החוק“) ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע”ג-2013 (להלן במאמר זה: “התקנות“).

על מנת לעשות סדר בדברים, פעם אחת ולתמיד, במאמר קצר זה אציג את עילות התביעה האפשריות, עמדת בתי המשפט הדנים בתובענות ייצוגיות נגישות ותשובותי לכל מי שפנה ויפנה אלי בעניין זה. שימו לב, אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי או כיצד לפעול במקרה שהתקבל אצלכם מכתב התראה או בקשה לאישור תביעה ייצוגית. בכדי לקבל ייעוץ משפטי עליו תוכלו להסתמך, אתם יותר ממוזמנים לפנות למחבר מאמר זה או לכל עורך/ת דין אחרים הסמוכים לביתכם ועוסקים בתחום.

 
מחקר

בעקבות פניות אלה, ביצעתי מחקר קצר במרשם התובענות הייצוגיות והתברר כי מדובר בתופעה רחבת ממדים. רק בחודשים האחרונים, לרבות במהלך פגרת בית המשפט, הוגשו מאות כתבי תביעה משוכפלים על-ידי מספר מצומצם של עורכי דין ותובעים סדרתיים. 

לנוחותכם ראו רשימת תובעים סדרתיים נגישות בתחתית העמוד ולחיצה על שמותיהם תוכלו לדעת כמה תביעות הגישו ומי עורכי הדין שלהם. זה המקום לציין כי אחת הסיבות המרכזיות לתופעת הגשת אלפי תביעות ייצוגיות נגישות נובעת מן הפטור בתשלום אגרה שניתן לתביעות אלה.

למען הבהירות, נכון למועד פרסום מאמר זה, האגרה עבור הגשת תובענה ייצוגית אחת עומד על סך 8,668 ₪ בבית משפט השלום ו-17,336 ₪ בבית המשפט המחוזי. אילו היו הנפגעים מחוייבים לשלם את האגרה הנדרשת, סביר להניח כי 99.9% מן התביעות לא היו מוגשות כלל.

מעיון בכתבי התביעה ובמכתבי ההתראה מתברר כי, לחלק מן התובעים ועורכי הדין מטעמם, כלל לא אכפת מהם העובדות והאם באמת בעלי העסק או האתר אינם עומדים בחוק ותקנותיו. משיחות עם הנתבעים התברר כי גם אם הסבירו לעורכי הדין מטעם הנפגעים כי אין מקום לנקוט בהליכים נגדם, מסיבות לגיטימיות כאלה ואחרות.

עורכי הדין הבהירו כי התביעה תמשך ולנתבעים יש 2 אפשרויות לבחור – לשלם לנפגע ובא/ת כוחו סכום הנע בין 10,000 ₪ – 15,000 ₪ והתביעה תיסגר, או לשכור שירותי עריכת דין ולהוציא סכום גבוה יותר. בדרך כלל נשברים הנתבעים ומשלמים את הכופר ולו רק מטעמי עלות – תועלת.

 
סוגי הפרות

מכתבי התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים או תביעות ייצוגיות בכל הנוגע לנגישות אתר אינטרנט, מוגשות ברוב המקרים, אם לא כולם, על אחת או יותר מ-4 הפרות אפשריות.

  • אי הנגשת אתר אינטרנט  – בניגוד להוראות סעיפים 19ב’, 19ג’, 19א'(ב) ו-19ב’ לחוק ותקנות 35א’ – 35ה’ לתקנות.
  • אי פרסום הצהרת נגישות באתר האינטרנט – בניגוד להוראות תקנה 35ה’ לתקנות.
  • אי פרסום הסדרי הנגישות בבית העסק הפיזי – בניגוד להוראות תקנה 34(א)(4) ו-35ה’ לתקנות.
  • אי פרסום פרטי רכז נגישות – בניגוד להוראות תקנה 35ה’ לתקנות.
 

ניכר כי חלק מן התובעים הסדרתיים ועורכי הדין מטעמם פועלים על-פי שיטת מצליח. חלק מהותי מן הנתבעים שפנו אלי הציגו כתבי תביעה או מכתבי דרישה המלמדים כי התובעים ובאי כוחם לא בדקו את המצב בפועל ופשוט שיגרו התראה או בקשה להכרה בתביעה יצוגית על כל האפשרויות הקיימות ולא בכדי.

הרי אין זה משנה האם הייתה או לא הייתה הפרה כאשר הנתבע מבין שיאלץ לבחור בין להוכיח כי לא היו דברים מעולם ולכך עלות כספית גבוהה יותר מן העלות בתשלום הכופר. זה המקום לציין, כפי שיוצג בהמשך, גם אם יש בסיס להפרה עדיין על הנפגע לפנות בפניה מוקדמת אל המפר ולא לנקוט בהליכים משפטיים.

 
מה לעשות לפני שקיבלתם מכתב התראה או בקשת אישור תביעה ייצוגית?

מי שקורא מאמר זה ועדיין לא קיבל מכתב התראה או כתב תביעה, מאוד מומלץ לבצע את התיקונים באתר.

  • אי הנגשת אתר אינטרנט   – אמנם לא כל בעלי האתרים נדרשים להנגיש את אתרם ויש יוצאים מן הכלל. כך למשל, עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המע”מ או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות. לרשימת הפטורים ראו פרסום משרד המשפטים בעמוד פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט. מאחר ומחבר המאמר סבור כי כל האתרים אמורים להיות מונגשים, במיוחד לאור הקלות הרבה בהנגשתם, לצורכי מאמר זה נתעלם מהיוצאים מן הכלל. סדרך כלל הנגשת אתר מתבצעת בקלות רבה, במיוחד אם מדובר באתר וורדפרס. ניתן לעשות שימוש בתוסף (Plugin) חינמי העומד בדרישות המאסדר הישראלי. מיד עם התקנת התוסף, מתווספות כל האפשרויות הנדרשות לצורך הנגשת האתר ומתאפשר לגולש לשנות צבעים, גדלים, קונטרסט ועוד באמצעות תוספים אלה. 
 
  • אי פרסום הצהרת נגישות – כאשר אתם מתקינים את התוסף, בדרך כלל יש בו הצהרת נגישות ודי בכך למי שאינו מחויב לפרסם מידע אודות הסדרי נגישות פיזיים בבית העסק או קיומו של רכז נגישות. מי שמבקש לפרסם הצהרת נגישות באופן עצמאי אשר כוללת את כל הרכיבים הנדרשים, אתם מוזמנים לעשות שימוש בהצהרת הנגישות של מחבר המאמר בכפוף לציון העובדה כי הצהרה זו נלקחה מאתר האינטרנט של “אביב אילון ו/ות’ עורכי דין”  וקישור לעמוד הבית של אתר המשרד בכתובת – https://aviveilon.law . תזכורת, אל תשכחו לשנות את תוכן ההצהרה בהתאם לתוסף בו אתם משתמשים ולמפורט במאמר זה.
 
  • אי פרסום הסדרי נגישות בבית העסק הפיזי – הוסיפו להצהרת הנגישות מידע אודות הסדרי הנגישות בעסק שלכם לרבות: דרכי גישה, חניות ושירותים המיועדים לנכים, עזרים שונים לנכים, כגון: לולאת השראה למוגבלי שמיעה, מוקד טלפוני נגיש ודרכי יצירת קשר חלופיות כמו WhatsApp , SMS או דואר אלקטרוני.
 
  • אי פרסום רכז נגישות – הצורך ברכז נגישות ופרסום מידע אודותיו עולה בארגון שיש בו יותר מ-25 עובדים. במידה ויש פחות עובדים, אין צורך למנות ולפרסם רכז. במידה ויש יותר, מנו אדם שבקיא, ככל שניתן, בתחום הנגישות ופרסמו בהצהרת הנגישות את קיומו ופרטי יצירת קשר עמו.
 
 
מה לעשות לאחר שקיבלתם מכתב התראה או בקשת אישור תביעה ייצוגית?

ראשית, קראו היטב מה טוענים נגדכם, אם וככל שמדובר בתקלה אצלכם, תקנו אותה במהירות האפשרית, בין היתר, כפי שפורט למעלה.

במידה והפניה אליכם היתה במכתב התראה, יש להשיב לפונה, להודות לו על שהסב את תשומת לבכם לליקויים המפורטים במכתבו ולהראות כי הליקויים תוקנו. ככל שנוגע לפיצוי הנדרש, קראו בהמשך המאמר.

במידה ואיזה מן הליקויים הנטענים אינם חלים עליכם. למשל, נטען נגדכם כי לא מיניתם או פרסמתם שמו של רכז נגישות. זאת כאשר העסק שלכם אינו מעסיק 25 עובדים או יותר ולכן אין צורך במנוי רכז נגישות. ציינו זאת במפורש בתשובה והוסיפו כי הנכם רואים בחומרה רבה התנהלות שכזו, הן מטעם התובע הפונטציאלי והן מטעם בא כוחו אשר היה אמור לבדוק את העובדות לפני ששלח את המכתב. 

במידה והליקויים הנטענים חלים עליכם, הגישו כתב תשובה לבית המשפט בו אתם מפרטים את המחדל, הנסיבות לו ומה עשיתם בכדי לרפאו. לאחר מכן הסבירו כי לא היה כל צורך לפתוח בהליכים משפטיים נגדכם, במיוחד כאשר המבקש/ת ובאי כוחם יודעים על כך ולו רק מן הפסיקה הברורה שניתנה בעניין, כפי שתוכלו להתרשם בפרק הבא.

 
האם לשלם פיצוי לנפגע/ת ובא/ת כוחו?
 
  • טענת כזב
    • אם נטען נגדכם כי לא הנגשתם את האתר בעוד שהאתר מונגש, או כי עליכם לפרסם פרטי רכז נגישות בעוד שאין לכם 25 עובדים בעסק, אל תהססו ושגרו מכתב תשובה לעורך/ת הדין או כתב תשובה לבית המשפט בשינויים המחוייבים וכתבו מפורשות כי לא היו דברים מעולם, כי מדובר בתובע ובא כוחו המתנהלים באופן סידרתי (הציגו ראיות) וכי יש לפסוק הוצאות לדוגמה לזכותכם למען יראו ויראו.
    • במסגרת תשובתכם דרשו פיצוי הולם בגין הטיעונים הכוזבים ואל תוותרו(!) אם אין לתובע הסדרתי הוכחות כי אכן יש בסיס לטענתו, הוא יאלץ להכניס יד לכיסו ולשלם סכום לא מבוטל על התנהלות חסרת תום לב ופגיעה בשמכם הטוב.
 
  • אי הנגשת אתר אינטרנט / אי פרסום הצהרת נגישות באתר האינטרנט / אי פרסום רכז נגישות
    • במידה וקיבלתם פניה מקדימה או בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי הנגשת אתר, או אי פרסום הצהרת נגישות באתר, או אי פרסום רכז נגישות – אין מקום לשלם פיצוי לנפגע או מי מטעמו מאחר וקיימת חובת פניה מוקדמת ותיקון בתוך 60 יום, ללא מתן פיצוי.
    • המחוקק קבע בתקנות 35א'(ד)(1) ו-35ה’ לתקנות, כי מי שמעוניין לנקוט בהליכים משפטיים נגדכם בגין אי הנגשת אתר האינטרנט, אי פרסום הצהרת נגישות או אי פרסום פרטי רכז נגישות, חייב לשלוח אליכם פניה מוקדמת לתיקון הליקוי ועליכם לתקנו בתוך 60 יום.
    • בת”צ 43795-07-22 נגר נ’ גרינפל פרויקטים בע”מ, בית משפט השלום בתל-אביב דחה את בקשת הנפגע לפיצוי ואף פסק כי עליו לפצות את הנתבעת מאחר ולא התבצעה פניה מקדימה, בזו הלשון: “טרם הגשת הבקשה היה מקום לתת למשיבה הזדמנות לתקן את המחדל (השווה גם, ת”צ (שלום הרצ’) 67600-05-20 עוזרי נ’ בוחניק (7.2.2021); ת”צ (מחוזי ת”א) 12393-01-22 שורצברג נ’ רבינא ריהוט וציוד משרדי בע”מ (29.3.2022)). הבקשה לאישור הוגשה אפוא ללא הצדקה. אציין עוד שספק רק גם אם ניתן לומר שהבקשה לאישור הביאה תועלת ממשית לחברי הקבוצה בנסיבות העניין. מטעמים אלה הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה נדחית. כמו כן, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ש”ח“.
    • משכך, אם קיבלתם מכתב התראה כל שעליכם הוא לתקן את הליקויים ואין מקום לשלם למתריע פיצוי על כך. אם מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי הנגשת אתר ולא קיבלתם לפני כן הודעה או התראה לתיקון הליקוי. אין לתובע עילת תביעה נגדכם ובמקרה זה, ברור כי אין סיבה להתנדב ולשלם לתובע או לבא כוחו.

 
  • אי פרסום הסדרי נגישות בבית העסק הפיזי
 
    • יש הסבורים כי תקנה 34(א)(4) לתקנות המורה על פרסום הסדרי הנגישות בבית העסק המוחשי, נמצאת מחוץ להוראות תקנה 35ה’ לתקנות המחייבת פניה מוקדמת של 60 יום לתיקון הליקוי מכח תקנה 35א'(ד)(1) . 
    • מחבר המאמר סבור כי לשון תקנה 35ה’ מלמדת כי היא חלה גם על תקנה 34(א)(4) וחוזרת על כך פעמיים וזו לשונה: “35ה.  נוסף על האמור בתקנות 34 ו-91(ה), חייב יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה, הצהרה, בהתאם להנחיות הקבועות בתקן נגישות האינטרנט לעניין הצהרת נגישות, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע וכן פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם מחויב למנותו לפי החוק, ופרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, לרבות דרישה לפי תקנה 35א(ד)(1).“.
    • בנסיבות אלה, משתקנה 35ה’ חלה על פרסום התאמות הנגישות בבית העסק הפיזי, הרי שאי קבלת פניה מקדימה מטעם הנפגע מדירה את יכולתו לפתוח בהליכים משפטיים. סוגיה זו עדיין לא התבררה בבית המשפט, אך בתי המשפט הביעו זה מכבר תרעומת על העדר פניה מקדימה מטעם הנפגע ואף חתכו באופן משמעותי בפיצוי שניתן בסופו של דבר לנפגע ובאי כוחו, כפי שניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים.
 
    • ביום 15.12.2022, ניתן פסק דין בתצ (ת”א) 25566-10-22 קשרי נ’ פ.מ תשואות פיננסיים בע”מ(אחר/נוסף). השופטת עידית ברקוביץ’ מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הביעה את מורת רוחה על הפיצוי המבוקש בבקשת ההסתלקות. בית המשפט קבע כי דרישת ההתראה וההמתנה של 60 יום לתיקון הליקוי, בעניין אי הנגשת אתר אינטרנט, היתה אמורה לחול גם על דרישת פרסום הסדרי הנגישות וכנראה מדובר בתקלה אצל המחוקק. בית המשפט קבע כי גם אם אין דרישה לפנייה מוקדמת, הימנעות מפנייה שכזו משפיע על גובה הפיצוי שייפסק באופן משמעותי. בית המשפט קבע “הדעת נותנת כי פנייה מוקדמת הייתה מייתרת את הצורך לנקוט בהליך משפטי, וממילא לא היו נגרמות למבקש ולבאת כוחו כל הוצאות.  עוד יש להביא בחשבון כי המדובר בהגשת בקשת אישור, אחת מני רבות שהוגשו על ידי המבקש ובאת כוחו, באותו עניין ובנוסח דומה, כך שניתן להניח כי עבודת ההכנה אליה נדרשו במסגרת בקשת האישור דנן הייתה מינימאלית.”. בית המשפט פסק לתובע סך של 300 ₪ ולבא כוחו 1,500 ₪ בתוספת מע”מ.
 
    • ביום 08.08.2023, ניתן פסק דין באחת מתביעותיו של התובע הסדרתי אנטולי גוגל, בת”צ 7698-12-22 (שלום חיפה) גוגל נ’ ספיד בראשית 2010 בע”מ. בית המשפט הביע את מורת רוחו מאופן הגשת התביעה והתנהלותם של אנטולי גוגל ובא כוחו עו”ד גיא אלון בניהולה והפחית ביותר מ-50% את הגמול המבוקש בבקשת ההסתלקות, בזו הלשון: “לא התרשמתי שהיה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי דווקא – על כל משמעויותיו, לשם קבלת התוצאה המפורטת בבקשת ההסתלקות המוסכמת. נראה, כי ניתן היה להשיג תוצאה זו באם היתה נשלחת פניה מוקדמת. אומנם לא נקבעה בחוק חובה להגשת פנייה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית, ואולם בנסיבות המקרה דידן, סבורה אני כי אי משלוח הודעה מוקדמת מכרסם בתום ליבו של המבקש בנוקטו בהליך ייצוגי זה […] כמו כן, נראה כי המבקש יכול היה למצוא את תרופתו שלו באם היה נוקט בהליך של תובענה בסדר דין מהיר ואפנה לאמור בסעיף 152 לבקשת האישור.” בית המשפט פסק לתובע סך של 700 ש”ח ולעורך הדין מטעמו סך של 7,000 ש”ח כולל מע”מ.”
 
    • ביום 31.08.2023, בת”צ 31170-04-23 הלוי נ’ יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע”מ, לאור אי פניית הנפגע אל בעל האתר מראש, בית המשפט הפחית את הפיצוי וקבע כי הנפגע יקבל 500 ₪ ובא כוחו 5,000 ₪ כולל מע”מ.
 
    • ביום 27.09.2023, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי באר שבע בת”צ 78885-05-23 קשרי נ’ שף דיפו בע”מ. השופט מנחם שח”ק קבע “לאור ריבוי ההליכים שבהם נוקט המבקש באותו האופן, פסיקת גמול ושכ”ט גבוהים, עלולה ליצור תמריץ לא רצוי להגשת עוד ועוד תביעות דומות, ללא פניה מוקדמת, תוך הנחה שאף אלו יסתיימו בהסתלקות מתגמלת, וחוזר חלילה. .” ופסק 300 ₪ לתובע ו-1,500 ₪ שכר טרחה לעורכת הדין יעל הראל, באת כוחו של התובע.
 
  • שימו לב, ניתן לסיים את ההליכים ללא פיצוי(!)
    • גם אם קיבלתם בקשה לאישור תביעה ייצוגית ותיקנתם את הליקויים לאחר מכן, עדיין ניתן לסיים את ההליכים המשפטיים נגדכם ולהגיש הודעת הסתלקות מבלי שתפצו את התובעים או באי כוחם.
    • ביום 19.09.2023, בקשת אישור  תביעה ייצוגית נמחקה והתביעה האישית נדחתה ללא פיצוי למבקש או למי מטעמו בת”צ 31472-02-23 כרמלי נ’ ידיעות אינטרנט ותקשורת דיגיטלית בע”מ.
 
 סיכום

קיבלתם מכתב התראה או בקשה לאישור תביעת ייצוגית נגישות בגין הפרה אחת או יותר מאלה שצוינו למעלה, עליכם לוודא האם בעניינכם אכן מדובר בהפרה ואם התשובה חיובית, לתקן מהר ככל שניתן. ככל שנוגע לפיצוי המתלונן / מבקש אישור התביעה ועורכי דינו, זו שאלה של עלות תועלת ועד כמה אתם מוכנים לעמוד על העיקרון של לא לשלם כופר.

במידה והנפגע או בא כוחו מתעקשים על פיצוי במסגרת מכתב הדרישה, ציינו כי אין כל סיבה לשלם את הסכומים הנדרשים, או בכלל, ותבהירו כי תנקטו בהליכים משפטיים נגד הנפגע אם וככל שיבחר להמשיך ולעשות שימוש ציני בהליכי תביעה ייצוגית.

ככל שנוגע לגובה הפיצוי, מנעד הפיצוי בבית המשפט במקרה של תביעות ייצוגיות ללא פניה מוקדמת פורט למעלה ותוכלו לעשות בו שימוש כאשר תתמקחו על גובה הפיצוי.

כך או כך או כך, יש חשיבות רבה בהעמדת אתר אינטרנט נגיש ועמידה בהוראות חוק הנגישות ותקנותיו. לאור זאת, אין כל צורך להמתין עד שמישהו יפנה אליכם. בדקו כעת האם אתם עומדים בחוק ותקנו במידת הצורך

מיסוי מטבעות קריפטו

מיסוי מטבעות קריפטו

הבנת אופן חישוב המס במסחר בקריפטו, במיוחד בהתחשב בניואנסים של תחומי שיפוט שונים, חיונית לכל המשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים.

פרטיות תלמידים בלמידה מקוונת מרחוק

פרטיות תלמידים בלמידה מקוונת מרחוק

למידה מקוונת מרחוק חושפת תלמידים לסיכוני פרטיות משמעותיים, לרבות חשיפת מידע אישי ודליפות מידע. הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הנחיות להגנה מוגברת על פרטיות התלמידים.