הקדמה
בעידן המידע, האמת האובייקטיבית מתקשה להרים ראש כאשר מערבבים אותה עם שקרים ועובדות יצירת פרי דמיון. אין זה פלא כי גורמים בפוליטיקה מצאו עניין רב בהטיית מידע מטעמים לא ראויים והחלו לעשות שימוש מאסיבי בשקרים וגזלות דעת.
יש דוגמאות רבות מן העולם וההסטוריה המלמדות על התנהלות מנהיגים חלשים המבקשים למצוא חן בעיני קהל מסוים באמצעות מצגי שווא, פרסום מציאות כוזבת, גִּזְלוּת-דַּעַת (Gaslighting) ועיוות האמת האובייקטיבית כך שתתאים לנרטיב הנדרש בכדי לרתום עוד כח אלקטורלי. להתנהגות זו השפעה רחבה וקשה על כל אספקט בחיים – החל מבריאות הציבור ועד לפגיעה אנושה באמון במוסדות הדמוקרטיים.
במאמר זה הוצגו בקצרה מגוון תחומים בהם התנהלות כוזבת מטעם הממשל הובילה לפגיעה כזו או אחרת באורח החיים של אזרחי המדינה. אציין כי אין ברשימת התחומים או בדוגמאות הספורות שהוצגו בכדי להציג את מלוא התמונה ואת ההשלכות הקשות הנובעות מכך, הן במישור הבינלאומי, הן במישור המקומי והן במישור האינדיבידואלי.
יחד עם זאת, מן הדוגמאות שנאספו עולה בבירור כי אם אזרחי מדינה מבקשים לשמור על צביון דמוקרטי ליברלי במדינתם. הדבר הראשון שצריך לחוקק ולאכוף – איסור על שקרים וענישה ראויה על כל מי שמשקר, בין אם הוא חבר כנסת, שר, שופט, עורך דין, שוטר או אזרח. באמצעות כללים בסיסים אלה, כל מי שייתפס בשקר חייב להיענש, בהתאם לאופי השקר והשפעתו על אחרים. אחרת, המדינה ואזרחיה יסבלו, כפי שניתן ללמוד מן הרשימה והדוגמאות המפורטות למטה.
דוגמאות
מערכת המשפט. ממשל המתבסס על שקרים מונע ממערכת המשפט לתפקד כהלכה ומונע ממנה לממש את תכליתה. כך למשל, טיוח קיומן של הוצאה להורג ללא משפט במלחמת הפיליפינים בסמים תחת הנשיא דוטרטה ופעילות ממשל מקסיקו, שם השחיתות ומידע כוזב הפריעו ומפריעים למערכת המשפט לפענח ולהעמיד לדין את העבריינים.
שיבוש הליכי משפט. אין זה סוד כי ממשלות יכולות ומשתמשות בשקרים וגזלות דעת כדי למנוע צדק ולהימלט מאחריות. כך למשל, ערב הסעודית הכחישה תחילה כל מעורבות ברצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י, והרשויות ברוסיה פרסמו נרטיבים כוזבים בעניין הרעלת איש האופוזיציה אלכסיי נבלני.
שחיקה באמון. שקר מתמשך מטעם הממשל שוחק את האמון בינו ובין האזרחים. פרשת ווטרגייט בארצות הברית ופרשת פטרוברז בברזיל ערערו ושחקו קשות את אמון הציבור בממשלותיהן ובסופו של דבר הוביל להחלפת השלטון.
פגיעה בלכידות חברתית. שקרים וגזלות דעת כדרך חיים במסדרונות הקואליציה מובילה בהכרח לפגיעה קשה וחמורה בלכידות החברתית ומלבה את הלהבות במחלוקות חברתיות קימות. דוגמאות טובות לכך, הפצת מידע כוזב המזין מתחים אתניים או דתיים במדינות כמו מיאנמר עם משבר הרוהינגה, ובבלקן במהלך מלחמות יוגוסלביה.
יציבות כלכלית. ממשל הבוחר לשקר אודות מצבו הכלכלי לאורך זמן יוביל בסבירות גבוהה למשבר פיננסי ולמיתון. התנהלות שכזו באה לידי ביטוי במשבר החוב היווני שהחל בשנת 2007, ובדיווחיה הכוזבים של ממשלת יוון. כך גם המשבר הכלכלי בארגנטינה הוחמר קשות בעקבות דיווחים כלכליים כוזבים מטעם נציגי הממשל.
ביטחון לאומי. כאשר ממשלה משקרת בענייני ביטחון לאומי, קצרה הדרך להחלטות מדיניות לא מושכלות ואף למלחמה עקובה מדם. הפעילות הגרעינית החשאית של איראן והמידע השגוי סביב נשק להשמדה המונית על ידי ממשלת סדאם חוסיין בעיראק ממחישים נקודה זו.
שחיקת מוסדות דמוקרטיים. שקרים ומידע כוזב המופץ על-ידי הממשל, בהכרח ישחוק את המוסדות הדמוקרטיים במדינה, יפגע קשות באמון הציבור ויאפשר התנהגות אוטוקרטית. ממשלת הונגריה תחת ויקטור אורבן וטורקיה תחת רג'פ טאיפ ארדואן הואשמו בשימוש בתעמולה ובמידע מוטעה כדי לבסס את שלטונם ולשמרו לאורך השנים.
זכויות אדם. שקרים וגזלות דעת משמשים לא פעם להסתרת פגיעה בזכויות אדם. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בהכחשת ממשלת סין למצבם של האויגורים בשינג'יאנג ובהכחשת סוריה להתקפות כימיות נגד אזרחיה שלה.
בריאות הציבור. מידע כוזב המופץ על-ידי ממשל הדואג לעצמו ולא לציבור עלול לפגוע בבריאות הציבור. כך למשל מידע שגוי שהופץ בתחילת מגפת הקורונה (COVID-19) לרבות על-ידי סין ורוסיה, הוביל לעיכוב בתגובה למגיפה ולהגדלת שיעורי ההידבקות.
בריאות אישית. שקרים וגזלות דעת מטעם נציגי הממשל מובילים ללחץ כרוני ואומללות בקרב האוכלוסייה ואלה משפיעים לרעה על הבריאות. חשיפה ממושכת למתח יוצרת עליה בהורמוני דחק כגון קורטיזול ואדרנלין אשר עלולים להוביל למגוון בעיות בריאותיות כמו מחלות לב, סוכרת, חרדה, דיכאון ואפילו מערכת חיסון מוחלשת.
ארה"ב. מחקרים הראו עלייה משמעותית ברמות הלחץ והחרדה הקשורות לחששות פוליטיים מאז הבחירות של 2016.
הונג קונג. המהומה הפוליטית המתמשכת והתפיסה כי הממשל עוסק בהונאה נקשרו לשיעור גבוה של דיכאון והתאבדות.
וונצואלה. המשבר הפוליטי והכלכלי, שהוחמר על ידי ממשל מושחת ואנטי-דמוקרטי, הביא למשבר בבריאות הציבור עם עלייה בשיעורים גבוהים של תת תזונה ובעיות בריאות הנפש.
רוסיה. רמות גבוהות של חוסר אמון בממשלה ולחץ נקשרו לשיעור תוחלת חיים נמוכה במדינה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
צפון קוריאה וסין. במדינות אלה ושכמותן, הצנזורה והתעמולה הממשלתית הכוזבת תורמים למחסור במודעות ובטיפול לבריאות הנפש, מה שמוביל ללחץ ארוך טווח ולבעיות בריאות בקרב האוכלוסייה.
תסיסה אזרחית. שקרים וגזלות דעת עלולים בסבירות גבוהה במיוחד לגרום לתסיסה אזרחית אשר בתורה תוביל להפגנות, משם להפגנות אלימות ולבסוף לניסיונות להחליף שלטון באמצעים לא דמוקרטיים. טענותיה הכוזבות של ממשלת תוניסיה לגבי יציבותה כלכלית ושיעורי תעסוקה ב-2011 הובילו למחאות נרחבות ולאביב הערבי. באופן דומה, שקרים מצד ממשלת בלארוס בנוגע לבחירות לנשיאות 2020 הובילו לתסיסה אזרחית מאסיבית והפגנות.
יחסים בינלאומיים. שקרים מבית ספרו של ממשל אחד לממשל אחר מן המדינות הנאורות, יפגע בוודאות ביחסים בינלאומיים ויגרום למתיחות דיפלומטית אשר עלולה להגיע עד כדי מלחמה. ההצהרות הכוזבות של עיראק על נשק להשמדה המונית ומידע כוזב מטעם הממשל המצרי במהלך משבר תעלת סואץ ב-1956, הסלימו את המתיחות הבינלאומית.
מניפולציית תוצאות בחירות. אין ספק כי לפרסום נרטיבים כוזבים יכולת לא מבוטלת לתמרון תוצאות בחירות. האשמות על הונאת בוחרים נרחבת בבחירות 2020 בארה"ב והבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות זימבבואה ב-2018, הן חלק מן הדוגמאות לכך.
מידע כוזב. מסעות פרסום מטעם הממשל הנשענים על מידע כוזב. מבלבלים, מטעים את הציבור ומובילים לפילוג חברתי ולקיטוב. דוגמאות טובות לתוצאה ניתן למצוא בהתערבות רוסיה בבחירות בארה"ב בשנת 2016 ובמסעות הדיסאינפורמציה של מיאנמר נגד אוכלוסיית הרוהינגה.
פגיעה סביבתית. שקרים והכחשה בנושאי סביבה מונעים התמודדות ונקיטה בפעולות הנחוצות המוסיפים לפגיעה נוספת בסביבה. להכחשה המתמשכת בעניין שינויי האקלים על ידי ממשלות כמו ארה"ב תחת הנשיא דונלד טראמפ ואוסטרליה תחת ראש הממשלה סקוט מוריסון היו ויהיו השלכות סביבתיות גלובליות ודי לפתוח את החדשות ולהבין כי חצי עולם נשרף מן החום היוקד וחצי שני טובע מן הגשמים.
עימות וסכסוך. ממשלות מנוונות עושות שימוש בשקרים וגזלות דעת בכדי להצדיק פעולות תוקפניות המובילות לעימותים וסכסוכים. כך למשל, נראטיב כוזב אשר הפיצה ממשלת רואנדה סייע להסתה לרצח עם. באופן דומה, מידע כוזב מממשלתו של סדאם חוסיין בעיראק במהלך שנות ה-80 הניע את מלחמת איראן-עיראק.
שנאה ואפליה. שקרים יכולים לתדלק שנאה, אפליה ואלימות כלפי קבוצות מסוימות. התעמולה של גרמניה הנאצית נגד יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה והנרטיבים הדה-הומניזים של ממשלת ההוטו נגד הטוטסי במהלך רצח העם ברואנדה מהוות דוגמאות מצוינות ומצמררות אודות ההשפעה הקשה של ממשל המקדם תרבות שקר וגזלות דעת.
קונספירציה. ממשל מבוסס שקר עוסק לא מעט בהפצת תיאוריות קונספירציה, היוצרות פחד ובלבול בקרב הציבור. הפצת תיאוריות הקונספירציה של QAnon בארצות הברית, מידע מטעה נגד חיסונים במדינות שונות ופרסומים שקריים מטעם ממשל פוטין כסיבה לפתיחת מלחמה נגד אוקראינה, הן קומץ דוגמאות לתופעה.
אמינות בינלאומית. שקרים רבים ומתמשכים מטעם הממשל יפגעו באופן וודאי במעמדה הבינלאומי של המדינה ובאמינותה. הטענות הכוזבות החוזרות ונשנות של צפון קוריאה לגבי יכולותיה הגרעיניות וההצדקות המטעות של ארה"ב לפלישה לעיראק ב-2003 בודדו אותן מחלקים מן הקהילה הבינלאומית.
העדר אחריות. שקרים מאפשרים שחיתות והתעלמות מאחריות. במהלך כהונתו של ג'ייקוב זומה בדרום אפריקה, האשמות מרובות על שחיתות הוכחשו, בעוד שברוסיה תחת פוטין, האשמות רבות לשחיתות נדחו כתעמולה מערבית. עד כה, הממשלים הפוגעניים הללו לא נשאו באחריות.
מדע. ממשלות יכולות לערער ואף לפגוע אנושות בהתקדמות המדע באמצעות הפצת מידע כוזב. כך למשל הכחשת שינויי אקלים מצד ממשלות מסוימות, כגון ארה"ב במהלך נשיאות דונלד טראמפ ואוסטרליה במהלך כהונת ראש הממשלה סקוט מוריסון, לא סיעו בקידום אנרגיה ירוקה.
חופש העיתונות. יש אין סוף דוגמאות מן ההיסטוריה הרחוקה והקרובה, כי ממשל הבוחר בדרך של שקרים וגזלות דעת כדרך התנהלות, יפיץ נרטיבים כוזבים כדי להכפיש ולתקוף את העיתונות החופשית. במשטרים אוטוריטריים רבים, כמו סין, רוסיה וטורקיה, נעשה שימוש בהאשמות שווא כדי להצדיק צנזורה ודיכוי של כלי תקשורת עצמאיים.
קיטוב חברתי ופוליטי. שקר מתמשך המופץ באופן סיסטמתי על-ידי הממשל יוביל בהכרח לקיטוב חברתי ופוליטי וככל שהסוגייה מהותית יותר, כך הקיטוב יהיה קיצוני יותר. תרבות המבוססת על שקרים תקשה על מציאת בסיס משותף בחברה מגוונת המורכבת מפלגים שונים. בוונצואלה, מנהיגים פוליטיים השתמשו במידע שגוי, ברטוריקה מפצלת ותרמו לקיטוב ולמשבר פוליטי חמור. באופן דומה, בהודו, הקיטוב הדתי ניזון מקמפיינים של דיסאינפורמציה.
תרבות העדר יושרה. ממשלה שמרבה לשקר ולהציג נרטיב כוזב במטרה לגזול דעת הציבור, תורמת לתרבות המנרמלת העדר הגינות ומשפיעה לרעה על ערכים חברתיים ואמון בין אישי. השפעה זו נצפית על בסיס קבוע במדינות עם רמות גבוהות של שחיתות כמו רוסיה וניגריה.
עיוות תיעוד היסטורי. שקרים ומידע מוטעה מטעם ממשל המקדש שקר, מעוות בהכרח את התיעוד ההיסטורי ומקשה על הדורות הבאים ללמוד מטעויות העבר. הכחשתה של טורקיה בעניין רצח העם הארמני וחוסר הרצון של יפן להכיר במעשיה במהלך מלחמת העולם השנייה, במיוחד ביחס ל'נשות ניחומים' קוריאניות, הן דוגמאות לכך.
מכשול לפיתוח בר קיימא. שקרי גורמים אינטרסנטיים בממשל אודות הידרדרות סביבתית והשפעה של תעשיות מסוימות מעכבת פיתוח בר קיימא. פרסום מידע מוטעה על שיעורי כריתת היערות והשפעותיה על-ידי מדינות כמו ברזיל ואינדונזיה, מעבר לעובדה כי הן פוגעות באנושות בכללותה, נוצרת פגיעה קשה בקידום ויישום יוזמות לפיתוח בר קיימא.
אי שוויון. המחקרים מלמדים כי ממשל רקוב עושה שימוש בשקרים וגזלת דעת בכדי לקיים ולחזק מערכות המעצימות את אי השוויון בין הפלגים השונים בציבור. כך למשל, שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה עשה שימוש מאסיבי בתעמולה בכדי לשמר מערכת גזענית ולא שוויונית. באופן דומה, אפליה מערכתית נגד הרוהינגים במיאנמר נתמכה על ידי פרסום מידע כוזב נגד הקבוצה.
יצירת אויבים כוזבת. ממשל במדינה שאינה נשענת על שלטון החוק באופן מלא, עושה שימוש באיומים חיצוניים כוזבים בכדי להעצים כוחו ולדכא את האופוזיציה. צפון קוריאה מציגה לעתים קרובות את ארה"ב ודרום קוריאה כאיומים קרובים להצדקת שליטתה המוחלטת באוכלוסייתה, בעוד שבארה"ב במאה הקודמת, "הפחד האדום" ניזון מנרטיבים ממשלתיים כוזבים ולכל הפחות מוגזמים באופן קיצוני על איום הקומוניזם.
מניפולציית נתונים כלכליים. ממשלות המקדשות שקר מתמרנות נתונים כלכליים בכדי להציג תמונה חיובית יותר של ביצועיהן ובכך מטעה משקיעים ויוצרת בועות כלכליות. מניפולציה לכאורה של נתונים כלכליים בסין והדיווח השגוי של ארגנטינה אודות מספרי האמת של האינפלציה הן דוגמאות מצוינות לכך.
הפרת הסכמים בינלאומיים. ממשל הנשען על תרבות שקר וגזלות דעת יוביל באופן ודאי להפרה של הסכמים ונורמות בינלאומיות, יגביר סכסוכים ויעצים את המתח. כך למשל, סיפוח קרים על-ידי רוסיה והנסיגה החד-צדדית של ארה"ב מהסכם האקלים של פריז, למרות התחייבויות קודמות, ממחישות נקודה זו.
הסלמת סכסוכים צבאיים. שקרים ומידע כוזב, לא פעם הובילו להסלמת סכסוכים צבאיים. מסעות הדיסאינפורמציה במסגרת הסכסוך בין הודו לפקיסטן גרמו להגברת המתיחות וקידמו אלימות. בעבר, מידע כוזב מממשלת ארה"ב מילא גם תפקיד בהסלמה של מלחמת וייטנאם.
סיכום
לאורך המאמר, הצגתי את ההשלכות של ממשל הנשען על תרבות שקר, הפצת מידע כוזב וגזלנות דעת ולמען חיזוק הטיעון, הוצגו מספר דוגמאות מדינות שונות ברחבי העולם.
אין ולא יכול להיות חולק כי שקרים והתנהלות כוזבת מטעם הממשלה יובילו לתוצאות קשות עבור האוכלוסייה, לרבות דיכוי מערכת המשפט, התפרצות מלחמות, השפעות בריאותיות שליליות והריסה של מוסדות דמוקרטיים.
באמצעות קידוש האמת וההבנה כי הממשלה היא לא הריבון אלא שוליית הציבור, בכוח הציבור לעצור התנהלות כוזבת של הממשלה ולמנוע את התוצאות הקשות ולשמר את הדמוקרטיה.
דרך המלך לכך, לחוקק חוק ברור שנועד למנוע שקרים ולאכוף אותו ללא רחמים. רק בדרך זו ניתן יהיה למנוע מבעלי אינטרסים לפגוע בכלל האוכלוסיה, תהיה אשר תהיה.
