הרטוריקה הייחודית בה עשה טראמפ שימוש במהלך המירוץ לנשיאות חשפה את תכניותיו מרחיקות הלכת ליצירת מאגרי מידע לצורך מעקב אחר אזרחים מוסלמים אמריקניים ואיתור מהגרים בלתי חוקיים וגירושם. בנוסף לכך, דגל טראמפ בהרחבת סמכויותיה של הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA) בכל הקשור למעקב וניטור התקשורת של אזרחי ארה"ב לצרכי ביטחון לאומי.
לא מפתיע אם כך שהתקשורת האמריקנית מנסה לחזות האם ובאיזו מידה יישחק מושג הפרטיות תחת ממשלו של טראמפ ומציירת עתיד פסימי בו טראמפ 'מחזיק את המפתחות' לסוכנות ה-NSA ועושה בה כרצונו על חשבון זכויות האזרח.
את השינוי אשר עתיד להתרחש בארה"ב בממדים רחבי היקף בעקבות עלייתו של הממשל החדש ניתן ללמוד מן המקרה הבא. ציוץ אשר הועלה ברשת החברתית טוויטר במטרה להעביר ביקורת על מדיניות ההגירה "המעודכנת" של הנשיא טראמפ זכה להתייחסות יוצאת דופן מצד הממשל האמריקאי. האחרון בחר להגיש, לא פחות, תביעה כנגד הרשת החברתית במטרה שזו תחשוף את העומד או העומדים מאחורי הציוץ "החתרני".
טוויטר קפצה על ההזדמנות להגן על משתמשיה וכן על הזכות לחופש הביטוי בחירוף נפש והחליטה לתבוע בחזרה את הממשל בתואנה זו. ניכר כי הממשל החדש מעוניין כי ידו תהיה בכל ואינו בוחל באמצעים על מנת למנוע, בין היתר, השמעת ביקורת כנגדו – גם במחיר של פגיעה בחופש הביטוי.
בנוסף לכך, לאחרונה העביר הקונגרס החלטה שנויה במחלוקת אשר למעשה מבטלת את הגנות הפרטיות אשר עברו בימיו האחרונים של ממשל אובמה. הגנות פרטיות אלו למעשה חייבו ספקיות גישה לאינטרנט לבקש את רשותכם לפני שנאסף ושותף מידע הנוגע אליכם. כיום ובעקבות ביטול הגנות אלו, המצב שונה לחלוטין.
מצד שני, ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, הודיע כי הוא שוקל לעכב פרוייקט להנפקת תעודות זהות לתושבי ניו יורק מתוך חשש שמאגר המידע של הפרויקט, המכיל בין היתר פרטים אישיים של מהגרים בלתי חוקיים, יגיע לידי הממשל וישמש לצורך מעקב או גירוש של תושבים העיר.
דה בלאזיו הצהיר כי ניו יורק תעשה כל שביכולתה על מנת שהמידע לא יגיע לידיו של הנשיא ואף תשקול מחיקת מאגר המידע בעת הצורך. כמו כן, בעקבות הודעתה של חברת וואטסאפ על השקת שירות שיחות וידאו מוצפנות הזהירו מומחים לפרטיות ברשת כי על אף שהשירות מאפשר הצפנה של תוכן השיחות, אין מן הנמנע כי מידע אחר הנאסף דרך השירות, כגון רשימות אנשי קשר ומספרי טלפון של משתמשים יימסר לרשויות וכי יש לתת את הדעת לסוגיה בייחוד לאור בחירתו של טראמפ לנשיאות.
עד כה התקשורת ניזונה בעיקר מהצהרותיו של טראמפ במהלך מסע הבחירות אך ישנם הטוענים כי טראמפ של מסע הבחירות איננו בהכרח טראמפ הנשיא המכהן. כבר בנאום הניצחון של טראמפ ניתן היה לשים לב לטון המרוכך, המדבר על 'אמריקה של כולם' ונראה כי טראמפ מכיר בכובד האחריות שנפלה על כתפיו ועל כן מבקש לחזור בו מאמירות מסויימות, לעת עתה בכל מקרה.
רבים בתקשורת האמריקנית שמים יהבם על מערכת האיזונים והבלמים, אשר מטרתה למנוע הצטברות כוח בידם של מעטים ועל הקונגרס ככוח בולם כשהדבר נוגע בהחלטות נשיאותיות שסותרות את רוח החוקה האמריקנית. לקונגרס ולבתי המשפט (ככל שעתירות יגיעו אליהם) אכן יש את היכולת לבלום מהלכים שמהווים חציה של קו אדום מבחינה חוקתית וכזאת המלווה בפגיעה קשה בזכויות האזרח. עם זאת, ככל שהדבר נוגע לקונגרס האמריקני, ההגדרה של אותו קו אדום הינה פועל יוצא של הנטיה הפוליטית של היושבים בקונגרס ושל רוח התקופה.
כבר קרה בעבר שקונגרס הסכים בשתיקה להפגנות כוח של נשיאי עבר שהסתיימו לא פעם בפעולות צבאיות ובמלחמות של ממש (כגון החלטתו של הנשיא הארי טרומן לצאת באופן חד צדדי למלחמה בקוריאה). ישנם לא מעט קולות בתקשורת האמריקנית המצביעים על חשש מכך שקונגרס אוהד טראמפ יעשה שימוש מאופק, אם בכלל, במערכת האיזונים והבלמים ולמעשה ייתר אותה.
האם הקונגרס הרפובליקני ייתן מנדט לטראמפ בסוגיית המעקב ויבכר את ה'אינטרס הלאומי' בעל ההגדרה הרחבה על פני הזכות לפרטיות, עדיין לא ברור. נקודת מבט מעניינת ואופטימית באופן מפתיע בסוגיה הוצגה דווקא על ידי אדוארד סנואודן. לדבריו, כפי שברק אובמה הבטיח לסיים את המעקב הממשלתי אחרי אזרחים ולא קיים, באותו אופן אין לחשוש מהצהרותיו הבומבסטיות של טראמפ בנוגע להחמרת מדיניות המעקב.
עוד הוסיף סנואודן כי החשש לא צריך להיות מנשיא כזה או אחר, שכן נשיא עלול לשנות את דעתו לכאן או לכאן בהתאם לאינטרסים הפוליטיים המשתנים. יש להסיט את הפוקוס מארה"ב לבדה ולחשוב על הבעיה כעל בעיה גלובאלית, בשים לב למדינות כמו סין ורוסיה, בהן המעקב אחרי אזרחים ברשת הולך ומתהדק.
לדברי סנואודן, הפתרון נמצא אף הוא ברמה הגלובאלית ומצוי ביכולתנו כיחידים לשנות את ההתנהלות באינטרנט ולעשות שימוש באמצעי הצפנה המאפשרים תקשורת וביצוע פעולות פיננסיות באופן מאובטח. סנואודן אף המליץ על אפליקציה הניתנת להורדה בחינם לנייד ומצפינה שיחות והודעות. אנו נוטים להסכים עם סנואודן. פוליטיקאים הם דבר הפכפך וחולף ורוח התקופה משתנה תדיר.
נשיאים באו והלכו, ביניהם אקצטנריים יותר ופחות. בכל הנוגע לסוגיית הפרטיות ברשת ומה שיפה וייחודי בה הוא כוחם של היחידים. יחד עם זאת, קיים מירוץ מתמשך בין גופים גדולים וממשלות לבין האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות היחיד, מתחדשים יום יום ומועברים בין משתמשים באופן פתוח. נכון לתקופה זו, יש לאזרח אמצעים טכנולוגיים לדאוג לפרטיותו ובטחונו ברשת מבלי הצורך לשים מבטחו בממשלות חולפות. אנו לא כל כך בטוחים כי כך יהיה גם בעתיד הקרוב.
