בחודשים האחרונים אני שומע את אותו משפט חוזר כמעט בכל פגישה עם יזמים. "עשרה מהנדסים עושים היום, בעזרת בינה מלאכותית, את העבודה של חמישים." אני מבין את הפיתוי. אני עצמי בונה מערכות בינה מלאכותית, ומדי יום אני מבקש מהמכונה קטע קוד ומקבל אותו בשניות. זה מרגיש כמו כוח על. מן הצד השני, עובד ותיק פותח דואר אלקטרוני, ובו נכתב בנוסח מנומס שתפקידו התייתר "בעקבות הטמעת כלי בינה מלאכותית". הוא לא זכה לשימוע אמיתי. הוא לא ראה מספרים. הוא קיבל תווית. וכאן מתחילה השאלה האמיתית.

פיטורים בגלל בינה מלאכותית הפכו לכותרת שכיחה, אבל מעטים מהם באמת ייתרו תפקיד. סקר של רשות החדשנות עם חברת צבירן, מדצמבר 2025, בדק 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות הייטק. רק 13% מהחברות שפיטרו ציינו את הבינה המלאכותית כאחת הסיבות, וברובן כסיבה משנית בלבד. 71% מהמעסיקים שתכננו פיטורים אמרו שלבינה המלאכותית לא הייתה כל השפעה על ההחלטה (סקר רשות החדשנות). לפי הדיווח, סמנכ״לית המדיניות ברשות ניסחה זאת בחדות. חברה שנאלצת לפטר מעדיפה לומר שזה בגלל בינה מלאכותית, ולא משום שחסר לה כסף (הדיווח על הסקר).

המספרים הגדולים אמיתיים. לפי הדיווח בגלובס, חברת מאנדיי הודיעה ביולי 2026 על פיטורי כ-620 עובדים, כחמישית מעובדיה, מאות מהם בישראל, ומסגרה זאת כהיערכות לעידן הבינה המלאכותית (הודעת מאנדיי). הערכה אחת מדברת על כ-9,500 מפוטרים בהייטק הישראלי במחצית הראשונה של 2026, קרוב לעשרת אלפים, אך זו הערכה בלבד (הערכת מספר המפוטרים). ברקע, מה שכינה כלכליסט "הסערה המושלמת", בינה מלאכותית שמייתרת עובדים לצד שקל חזק שמייקר אותם (הסערה המושלמת).

אבל "להיות מיותר" אינו מושג משפטי, ו"לעלות יותר מדי" אינו ייתור. חלק מהמעסיקים כבר מתחרטים על פיטורים שנתלו בבינה מלאכותית (סקירה בוואלה). כדי להבין מתי פיטורים באמת נגזרים מהטכנולוגיה, צריך קודם להבין מה הטכנולוגיה הזו עושה בפועל.

עשרה מהנדסים במקום חמישים

שתי טכנולוגיות עומדות מאחורי הטענה. הראשונה היא כתיבת תוכנה בשפה טבעית, המכונה ויבקודינג (vibecoding). במקום להקליד קוד שורה אחר שורה, המתכנת מתאר בעברית או באנגלית מה הוא רוצה, והמכונה מייצרת את הקוד. השנייה היא סוכן (agent), מערכת בינה מלאכותית שמבצעת שרשרת פעולות באופן עצמאי יחסית, בלי שיאשרו לה כל צעד.

מה הן עושות בפועל. הן דוחסות את החלק השגרתי של העבודה, הכתיבה החוזרת, החיפוש בתיעוד, הקוד השבלוני. הן אינן מייתרות את עבודת התוכניתן, הן מזיזות את עבודתו. במקום להקליד, הוא מנסח דרישות במדויק, בודק את התוצר, מאתר את הטעויות שהמכונה מייצרת בביטחון מלא, ונושא באחריות עליהן. פריון גבוה יותר לכל עובד אינו מלמד על תפקיד מיותר. לעיתים קרובות הכלי דווקא מעלה את הרף, ומצריך עובד מיומן יותר, לא פחות. לכן הטענה שעשרה עושים את עבודתם של חמישים אינה מוכיחה את עצמה. היא נקודת פתיחה לבדיקה, לא מסקנה.

מה מעסיק חייב להוכיח

בישראל, נכון לשנת 2026, אין חוק ייעודי לפיטורים בעילות הקשורות לבינה מלאכותית. הכללים נגזרים מדיני העבודה הכלליים, ושלושה מהם מרכזיים.

ראשית, ייתור אמיתי. פיטורי צמצום מטעמים כלכליים הם עילה לגיטימית, אך רק כשהם אמיתיים ובתום לב. אם הבינה המלאכותית היא שם קוד לצמצום עלויות גורף, או דרך אלגנטית להיפטר מעובד מסוים, אין כאן ייתור אלא התנהלות חסרת תום לב. על המעסיק להצביע על שינוי ממשי, אילו משימות נעלמו, מדוע התפקיד המסוים אינו נדרש עוד, ומדוע נבחר דווקא עובד זה.

שנית, חובת השימוע. המעסיק חייב להודיע לעובד מראש, לשמוע את טענותיו בלב פתוח, ולשקול אותן ברצינות לפני שהוא מחליט (זכות השימוע לפני פיטורים). שימוע שנערך אחרי שההחלטה כבר התקבלה הוא הצגה, לא שימוע, במקרים כאלה בית הדין לענייני עבודה נוהג לפסוק פיצוי, ובמקרים חריגים אף מבטל את הפיטורים.

שלישית, כיסוי לאפליה. כאן התווית מסוכנת במיוחד. אם "ייעול באמצעות בינה מלאכותית" פוגע בפועל בעיקר בעובדים מבוגרים, זו עלולה להיות אפליה אסורה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. סעיף 2 לחוק אוסר על אפליה מחמת גיל, בין שאר העילות. וחשוב מכך לענייננו, סעיף 9 מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק. משהוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, עוברת אל המעסיק חובת ההוכחה כי לא הפלה (נוסח החוק במאגר נבו). התווית "בינה מלאכותית" אינה מסירה את הנטל הזה, נהפוך הוא, היא מזמינה את בדיקתו.

באיחוד האירופי הכיוון מפורש עוד יותר. חוק הבינה המלאכותית האירופי (AI Act) מסווג מערכות בינה מלאכותית המשמשות להחלטות על סיום העסקה כמערכות בסיכון גבוה, עם חובות תיעוד, פיקוח אנושי ומתן הסבר לעובד (נספח III לחוק). כלומר ככל שהמכונה באמת מכריעה מי מפוטר, המשפט דורש שקיפות ובקרה, לא פחות.

מה זה אומר עבורכם בפועל

למעסיקים. אל תכתבו "בגלל בינה מלאכותית" כברירת מחדל. תעדו את הייתור האמיתי, אילו משימות בוטלו ומדוע התפקיד אינו נדרש. ערכו שימוע של ממש, מראש ובלב פתוח, ושמרו תיעוד. בדקו את הרכב המפוטרים, ואם כולם מקבוצת גיל אחת, הכינו הסבר ענייני מראש, משום שנטל ההוכחה עשוי לעבור אליכם.

לעובדים. בקשו לראות את הבסיס לטענת הייתור, לא רק את הכותרת. עמדו על זכות השימוע לפני שההחלטה מתקבלת. אם הדפוס מריח כאפליה, למשל פיטורים ממוקדים בעובדים ותיקים ומבוגרים, דעו שהחוק מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק.

עשרה עובדים אולי עושים היום את עבודתם של חמישים. אבל פריון גבוה יותר אינו תפקיד מיותר, ותווית אינה ראיה. משכך, בדיני עבודה, השימוש במונח "בינה מלאכותית" אינו מקל על נטל ההוכחה של המעסיק, הוא מחדד אותו.