הסיפור החל ביולי 1998, בעיר רומא שבאיטליה, שם נרקמה אמנה בינלאומית בין 123 מדינות לכינונו של בית דין פלילי בין לאומי, מקום מושבו בעיר האג הנמצאת במערב הולנד, וידועה בכינוי – חוקת רומא (Rome Statute of the International Criminal Court).
תכלית בית הדין הפלילי בהאג לדון בפשעים בין לאומיים בארבע קטגוריות ליבה שונות – רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות. לא אכנס לפעילות בית הדין והשלכות פסיקתו, על כך תוכלו להרחיב בויקפדיה.
הקשר בין ביטול עילת הסבירות, המצמצת יכולת בית המשפט הישראלי לבקר את החלטות הממשלה לבין בית הדין בהאג עובר דרך סעיף 17 לחוקת רומא וידוע גם בכינוי Complementarity Principle, בעברית – 'עקרון המשלימות'. עקרון המשלימות יוצר שיווי משקל עדין בין ציווי בינלאומי לשמירה על צדק וערכים בסיסים ויסודיים, לבין שמירה על קיומה של ריבונות לאומית. בכך מבטיח העקרון, דו-קיום הרמוני של שני מרכיבים חיוניים אלו.
עקרון המשלימות קובע כי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) מתפקד כבית המשפט האחרון הנדרש לדון בפשע בינלאומי. כברירת מחדל, החובה לדון בפשעים אלה מוטלת על מערכות המשפט הלאומיות במדינות השונות ועליהן לנהל את החקירות והמשפטים בגין פשעים אלה ולעשות זאת באופן ראוי דיו בכדי שבית הדין לא יתערב.
כל עוד מערכת המשפט הלאומית של ישראל עמדה ברף המינימלי הנדרש – על פי סטנדרט בין לאומי שנקבע בחוקת רומא, בבחינה שיפוטית של פשעים בינלאומיים בעלי השלכות גלובליות – בית הדין לא יתערב. עד כה, מערכת המשפט הישראלית עמדה בכבוד ברף הנדרש ובית הדין לא התערב.
מאידך, כאשר יתברר כי לבית המשפט הישראלי אין את היכולת לעמוד ברף הנדרש, בין היתר לאור פעילות הרשות המחוקקת המגבילה את סמכות בתי המשפט מלבקר את החלטות הרשות האוכפת, בית הדין הפלילי בהאג יכנס לפעולה.
אציין כי יישום עיקרון המשלימות הצית לא מעט ויכוחים ודיונים בעיקר בסוגיית היקף השימוש בו, אילו מקרים יחשבו כהעדר ביקורת שיפוטית ובאיזה אופן ניתן לבחון האם מערכת המשפט המקומית עומדת ברף הנדרש.
לסיכום, ביטול עילת הסבירות בראי עקרון המשלימות, מגביר את הסיכון כי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יפתח בחקירה ובהליכים משפטיים נגד אזרחי ישראל שפגעו באזרחי מדינות אחרות, כגון: טייסים, מפקדים בכירים בצבא, חברי כנסת, שרים וכל גורם אחר המעורב בפשע. סיטואציה שכזו אינה נכונה או טובה לנו, בלשון המעטה, לא כאינדיבידואלים ולא כמדינה.