מי מאתנו לא קרה ושמע על החלטת בית המשפט הצרפתי בו Yahoo נתבעה על-ידי ארגונים אנטי-גזעניים אשר פועלים נגד ארגונים גזעניים בעולם. Yahoo נתבעה כי לא תאפשר לאזרחי צרפת להגיע לחלק ספציפי במגוון השירותים והמידע ש-Yahoo מספקת. מדובר על מכר מזכרות הקשורות לזרם הנאצי ואשר בארה“ב ניתן למוכרן בעוד שבצרפת אסור.
התקוממות התובעים נבעה מהעובדה כי ניתן בכל זאת לרכוש מזכרות אלה באמצעות האינטרנט ולפיכך דרשו מבעלת האתר, מיודעתנו Yahoo, כי לא יתאפשר לגולש מתחום ריבונותה של צרפת להגיע לאותו חלק ספציפי העוסק במכירת מזכרות מתועבות אלה. מעבר לכך שלעניות דעתו של כותב מאמר זה כי אין לתת חשיבות רבה מדיי להחלטתו של שופט אשר אינו מבין את משמעות פסיקתו ואינו מתייחס להמלצות המומחים שמינה, כן יש לתת את הדעת לנושא הסמכות השיפוטית אשר לפתע רכשה לה מדינת צרפת על צביר מקטעים דיגיטליים בגלקסיה הידועה בשם אינטרנט שאינה בתחום שיפוט של אף מדינה באופן פיזי, לאור זאת שהינה נמצאת בעולם הוירטואלי. במידה ואכן כך היו פני הדברים אזי רק לישות קיברנטית כלשהי הייתה הסמכות להזמין לדין, לבחון את העובדות ולהטות את ידי מאזני הצדק לשבט או לחסד והכל בעולם הוירטואלי.
ברם, אנו עדיין נמצאים בעולם המתפקד באופן פיזי ועדיין האינטרנט על רכיביו השונים כפופים לאותו עולם פיזי ולא בכדי. למרות שני הזרמים העיקריים כיום, שהאחד בעד רגולציה ברשת על-ידי גופים בעלי זיקה לרשות המחוקקת והאחר בעד רגולציה עצמית, אין ספק כי הקמת תשתית נורמטיבית במדינות שונות בעולם באופן פרטני ובמשותף, גוברת על גישת הרגולציה העצמית. אם כך, ניכר הצורך בחקיקה ואכיפה באינטרנט אבל נושאים שמעולם לא עסקנו בהם לאור הניסיון המועט שלנו בתחום הוירטואלי, צצים ומעלים סוגיות כבדות משקל הנוגעות בין היתר גם לפן הטכני של רגולציית האינטרנט. ומכאן אנו שבים לבית המשפט הצרפתי אשר לקח על עצמו לאכוף חוק צרפתי הקובע כי כל פעילות מכירה והצגת חומר גזעני מהווה מעשה בלתי חוקי, חוק שחל אך ורק על הנמצאים בתחום ריבונות מדינת צרפת. כל זאת כאשר הישות וירטואלית שמקורה בארצות הברית פועלת בהתאם לחוק האמריקני הדוגל החופש הביטוי. כך מתעוררת לה אחת מאותן סוגיות כבדות משקל הידועה גם בשם סמכות שיפוטית.
במילים פשוטות ניתן להסביר כי סמכות השיפוט מקנה לפורום מסוים את הסמכות לשפוט נושא נדון. סמכות השיפוט נחלקת לשניים, סמכות שיפוט מקומית וסמכות שיפוט עניינית. סמכות שיפוט עניינית מהווה אבן הבוחן לאיזו דרגה (שלום, מחוזי, עליון) של בית משפט יש לפנות. בעוד שהסמכות המקומית מהווה אבן בוחן באיזה מקום פיזי יש לפנות לבית המשפט. כך במקרה שלנו, נושא הסמכות העניינית, אינו הבעיה, לאור זאת שבצרפת אין זה משנה לאיזו ערכאה תוגש התביעה, עדיין כל הערכאות השיפוטיות תהינה כפופות לאותו חוק האוסר את קידום הגזענות. מאידך סמכות השיפוט המקומית שבית המשפט הצרפתי קנה לעצמו על ישות שמקורה בארצות הברית מעלה את אחת הסוגיות היותר פופולריות אשר זה מכבר נבחנו בעולם הפיזי הבינלאומי – למי קיימת סמכות השיפוט המקומית.
נקודת המוצא של נושא סמכות השיפוט מתבסס על עקרון השליטה בשטח גיאוגרפי נתון, בו לאור שליטתך עומדת לך ריבונות טריטוראלית בלעדית (ברוב המקרים) בכל דבר ועניין באותה טריטוריה. כלומר, גורם יחיל את סמכותו, חוקיו ואכיפתם על כל הנמצאים בתחומו. ברם, קיימים מקרים רבים בהם לאור התפתחויות התרבות והמסחר במילניום האחרון, סמכות השיפוט של ריבון בתחום מסוים, מתרחבת גם אל מחוץ לתחום ריבונותו וחלה על גורמים מחוצה לו. סמכות שיפוט בין ריבונית זו נקראת גם סמכות שיפוט בינלאומית. לפני שנכנס לנושא זה בפן הבינלאומי ובעיקר בתחום האינטרנט, מספר מילים על מה היא בעצם סמכות שיפוט מקומית באמצעות הדוגמא המקומית, כאן בישראל.
בישראל על הצדדים להליך מסוים להציג עובדות המקנות לבית משפט מסוים את הסמכות לדון בתיק. העובדות הדרושות בכדי להקנות סמכות שיפוט (ולהזכירכם מדובר על סמכות שיפוט מקומית) לבית משפט בתל-אביב או בחיפה נקבעה על-ידי המחוקק בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ“ד- 1984. תקנה זו מאפשרת מספר חלופות אשר על פיהן תיקבע סמכות השיפוט, שכוללות את מקום מגוריו או מקום עסקיו של התובע ; מקום יצירת ההתחייבות ; המקום שנועד לקיום ההתחייבות ; מקום מסירה של נכס ; מקום המעשה או המחדל נשוא התביעה. המחוקק מוסיף באמצעות תקנה 4 לתקנות, כי במידה וצדדים להסכם סיכמו ביניהם על סמכות שיפוט מקומית ספציפית, אזי בחירתם תקנה לאותו בית משפט את הסמכות למרות המפורט בחלופות המפורטות בתקנה 3.
בפן הבינלאומי, תקנה 500 לתקנות מקנה לבית המשפט הישראלי סמכות בנושאים מסוימים שלריבון הישראלי יש עניין בהם ולפיכך הנם כפופים למרותו, בד בבד עם מתן תוקף לאמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל ובאמצעותן נקבעות המסגרות הנורמטיביות הנוגעות תחום סמכותן החיצוני של המדינות השותפות לאמנות. ניתן לומר כי ברוב מדינות העולם בחלק נכבד מן המקרים חלות סמכות השיפוט נובעת מעצם נוכחותם הפיזית או הקונסטרוקטיבית של בעלי הדין. כידוע באינטרנט אין נוכחות פיזית של גורם זה או אחר ובעיקרון דף HTML יכול שימצא ברגע נתון במקום אחד ובד בבד בכל האינטרנט. עקרון סמכות השיפוט המקומית באינטרנט הינו אחד מעמודי הטווח של התפתחות המשפט הקיברנטי וניתן לומר כי כיום מצטיירת מגמה כלשהי בנושא זה אשר יש לתת את הדעת עליה.
רק בכדי לסבר את האוזן, אותו בחור פיליפיני צעיר אשר גרם לנזק חסר תקדים שנבע משחרורו של וירוס האהבה לרשת, יצא בעור שיניו מישיבה ארוכה בכלא. בחוק הפיליפיני בעת שחרור הווירוס לרשת לא הייתה כל התייחסות למעשה שכזה, בעוד שבארה“ב, ישראל ועוד מספר מדינות בעולם קיימת תשתית החקיקה לטפל במקרה שכזה, אך לא ניתן היה להעביר את סמכות השיפוט המקומית על אותו פשע למדינה בה כן ניתן להעמיד לדין לאור לאקונה שנבעה מאמנת ההסגרה שהפיליפינים צד לה. בשבוע הבא נבחן את סוגיית הסמכות המקומית באינטרנט לאור המגמות המתפתחות במדינות השונות וטיוטת אמנה בינלאומית שבימים אלה נרקמת.
