בלוקצ'ין, ביטקוין, איטריום ושאר מטבעות וירטואלים הפכו לשיחת היום ולא בכדי. עידן מסחר במטבעות וירטואליים הנאמד במועד כתיבת מאמר זה בכ-500 מליארד דולר ארה"ב, נמצא כאן ועכשיו. על מה מדובר בכלל, איך מצטרפים לצונאמי הזה? והאם בסוף נטבע או ננסוק אל שמי האושר? אלה חלק מן השאלות השכיחות ביותר ועל חלקן נשיב במסגרת מאמר זה.
לאחרונה כולם מדברים על ביטקוין ועל מטבעות וירטואליים באופן כללי. העולם מרותק לשיטת המסחר החדשה המציעה אלטרנטיבה חתרנית למדי למערכת הבנקאות ושוק ההון המסורתיות.
יש במטבעות הוירטואליים משהו אנטי ממסדי שקוסם לרבים, יחד עם האפשרות לסחור באופן אנונימי ומאובטח ואף לגייס מיליוני דולרים במהירות ולהנפיק כמויות עצומות של מטבעות כמעט באין מפריע. אך כמו כל דבר אחר בחיים, מה שבא בקלות גם יכול ללכת בקלות. המסחר במטבעות וירטואליים אינו מיועד לבעלי לב חלש.
החלטתם בכל זאת שחשקה נפשכם בחופן מטבעות וירטואליים? יש לכם מיזם או סטארטאפ ואתם מעוניינים לגייס הון דרך הנפקה של מטבעות שכאלה לציבור? אם כן, על העוסקים בתחום, כגון עורכי דין אינטרנט או עורכי דין סייבר להכיר מקרוב את השחקנים החדשים בזירת המסחר המקוון.
הולדת הביטקוין
הביטקוין נולד בשנת 2009 על ידי גורם או גורמים אנונימיים אשר הסוו עצמם תחת השם היפני – וככל הנראה הבדוי – "סאטושי נקאמוטו". על פי ההשערות, מדובר בקבוצת מתכנתים אשר רצתה לפתח מטבע שניתן יהיה לעשות בו שימוש בעסקות Peer to Peer ללא תיווך של גורמים חיצוניים וכן להמירו במטבעות רגילים.
תכלית נוספת אשר עמדה מאחורי יצירתו של המטבע הוירטואלי הראשון היא העמדת אלטרנטיבה למטבעות המיוצרים על ידי ממשלות וגופים רשמיים. כך, הביטקוין מיוצר או "נכרה" באמצעות רשת מחשבים המחוברת לאינטרנט, במודל של קוד פתוח. כלומר, הוא מופק בצורה שיתופית לחלוטין ואופן ייצורו גלוי לכל.
בראשית דרכו, כשלוש שנים לאחר שהגיע לעולם, היה ערכו של הביטקוין פחות מ-5 דולר למטבע. בתוך שנה ועם עליית הפופולריות שלו, הגיע לשווי של 266 דולר כאשר השיא הגיע לאחרונה עם ערך הקרוב ל-20,000$ למטבע ביטקוין יחיד. הישג בלתי נתפס לכל הדעות.
הביטקוין סלל את הדרך גם למטבעות וירטואליים נוספים שנוצרו עם השנים, דוגמת ה- Litecoin וה- Ethereum המתחרים בעקביות בביטקוין ומטבעות חדשים יותר דוגמת Peercoin ו-Anoncoin אשר יש הטוענים כי מציעים יתרונות משמעותיים על פני "הדור הישן" של המטבעות הוירטואליים.
באופן טבעי, המטבע הפופולרי החל לעניין גם גורמים עבריינים והוא החל לשמש כמטבע העיקרי למסחר ברשת האינטרנט האנונימית Darknet, המשמשת כבסיס פעולה למגוון של פעילויות עברייניות כגון פדופיליה, סחר בסמים ובנשק, הלבנת הון וכדומה. עוד נקשר שמו של הביטקוין במספר אירועי סייבר חמורים, כאשר האקרים החלו לבקש תשלומי כופר בביטקוין עבור מידע שנגנב ממחשבים שנפרצו.
יתרונות השימוש במטבעות וירטואליים לכאורה, השימוש בביטקוין או בכל מטבע וירטואלי אחר מזמן יתרונות רבים עבור בעליו.
ראשית, מדובר במטבע שאינו מפוקח ואינו נתון לרגולציה של ממשלות, בנקים או גופים מסחריים אחרים. למי שסולד מן המערכת ומעוניין לסחור מחוצה לה, זהו פתרון מושלם. בנוסף, אין למטבעות וירטואליים גורם מנפיק אחד ויחיד. למעשה, הפקת ביטקוין מבוססת על עקרונות של שיתופיות, קוד פתוח ושקיפות מלאה. כל ההיפך מהתנהלותם של בנקים וממשלות ולכן ניתן להבין את קסמו.
שנית, הביטקוין הוא מטבע לכל דבר וכמעט ואין מגבלה על הפעולות שניתן לבצע באמצעותו – רכישה של טובין ושירותים, המרה למטבעות "רגילים", מסחר וכדומה. אינדיקציה לכך שהשימוש במטבע הולך ונעשה שכיח היא הקמתם של מוסדות פיזיים בהם ניתן לקנות ולמכור ביטקוין, כמו גם יצירתן של זירות למסחר במטבע, בדומה לזירות מסחר של מטבע חוץ.
אמנם גופים רשמיים יותר לא עושים בו שימוש, אך קיימים אלפי בתי עסק המשתמשים בו בשמחה. כיום מצביעים הנתונים על שווי שוק עולמי של כלל המטבעות הדיגיטליים המוערך בכ-500,000,000,000$, כך שניתן לומר בהחלט שמדובר בשוק שוקק למדי.
יתרון נוסף ומשמעותי לשימוש בביטקוין ודומיו הוא אנונימיות. עסקאות בביטקוין ניתנות לביצוע ללא כל זיהוי ורישום פרטים, להבדיל מעסקה באשראי או אפילו במזומן. פרטי הצדדים לעסקאות נותרים בתוך הרשת ומשמשים אך ורק את הצדדים לעסקה. יש בכך יתרון עצום למי שאינו מעוניין כי פרטיו יועברו לגורמים שלישיים, הן מתוך רצון לשמור על פרטיות וחיסיון עסקאות והן בשל החשש שפרטים אישיים ישמשו לצרכי שיווק והפצת פרסומות.
יתרון אחרון ואולי המשמעותי מכולם בימים טרופים אלה של איומי סייבר הוא אבטחה. מטבעות וירטואליים הם למעשה קודים ארוכים המוצפנים באופן מתוחכם אשר עוקף לדברי מומחי אבטחת מידע את מערכות ההצפנה של הבנקים הגדולים. למעשה, מדובר במטבע אשר כמעט בלתי אפשרי לזייף. גם תהליך הכרייה של מטבעות וירטואליים מוגן על ידי שכבות הצפנה והם בתהליך ייחודי ומאובטח, עליו נרחיב בהמשך.
הנפקת מטבעות וירטואליים (ICO) – גיוס של 35,000,000$ בפחות מ-30 שניות
הנפקת מטבעות וירטואליים נעשית בתהליך המכונה ICO, ראשי תיבות של Initial Coin Offering. התהליך דומה במהותו לפרויקט מימון המונים באינטרנט אך גם מכיל קווי דמיון מסוימים להנפקה של ניירות ערך. בסופו של תהליך, מונפקים מטבעות וירטואליים בכמות גדולה ובמהירות שיא. ההנפקה מתחילה בגיוס כספים מהציבור לטובת נכס בעל תשואה עתידית, לרוב מיזם או סטארטאפ כלשהם.
החברה המגייסת פונה למשקיעים פוטנציאליים בקהילת המטבעות הוירטואליים ומציגה בקצרה את החזון, המודל העסקי וכן מספר שורות קוד המשויכות לפרויקט. לאחר מכן נקבעים תאריך ההנפקה של המטבעות החדשים, משך זמן המכירה, כמות המטבעות שיונפקו וסכום מקסימלי לגיוס.
בזמן ההנפקה נמכרים המטבעות הוירטואליים החדשים תמורת ביטקוין או דומיו ובאופן מיידי מתחיל מסחר במטבעות החדשים בזירות המסחר ברשת. ערכם של המטבעות המונפקים נקבע על ידי הביקוש העתידי שיהיה להם, שלא לומר, אמונה שהמטבעות יהיו שווים יותר ביום מכירתם מאשר ביום קנייתם.
בשונה מתהליך של הנפקת מניות, שם המשקיע רוכש נתח מחברה המנוהלת באופן מסודר, מנהלת רישומים וחייבת בחובות דיווח שונות לציבור, כאן המשקיעים אינם קונים נתח מחברה והמטבעות רכשו אינם מייצגים אחזקה כלשהיא בנכס. בנוסף, אין כאן הבטחה לתשואה בדמות ריבית או תשלומי קרן שיש להם מועד פירעון ידוע וקבוע מראש. כמו כן, אם בעסקה רגילה של הנפקת מניות מתקבלת תמורה בכסף פיזי, הרי שכאן מקבלים היזמים מטבעות וירטואליים אחרים תמורת אלה שהנפיקו ונוצרות שכבות של מטבעות וירטואליים הנסחרים כולם בבורסות המתמחות במסחר במטבעות וירטואליים סביב העולם.
המשיכה של יזמים לתהליך ה-ICO היא ברורה למדי. הנפקה ראשונית של מטבעות וירטואליים מאפשרת גיוס סכומי עתק מהציבור ללא התערבות רגולטורים ואינה מצריכה ממיזמים להציג הוכחות ממשיות להיתכנות המיזם. בנוסף, התהליך כולו עשוי להתבצע בעניין של שניות ספורות בלבד, משימה בלתי אפשרות כאשר מדובר בגיוס הון "מסורתי".
אם כך, אין זה מפתיע כי סטארטאפים רבים החלו לגייס הון בדרך זו, כאשר חלקם מדווח על גיוס של עשרות מיליוני דולרים בשניות ספורות בלבד. קחו לדוגמה את הסטארטאפ Brave המפתח דפדפן לאינטרנט. החברה מדווחת כי הצליחה לגייס לא פחות מ-35 מיליון דולר ב-24 שניות בלבד. מדובר בלא פחות ממהפיכה בשיטות גיוס ההון שהכרנו עד היום.
בלוקצ'יין – מחליפים את הבנקים
תהליך ה-ICO נשען על טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין, שהיא הטכנולוגיה העומדת בבסיס יצירתו של הביטקוין עצמו. הטכנולוגיה עושה שימוש ב"בלוקים" של מידע מאומת ומוצפן (ומכאן שמה), היוצרים מעין שרשרת, כאשר כל "בלוק" בשרשרת מכיל הן מידע חדש והן את המידע שנוצר לפניו. באופן זה, המידע הופך מוגן מעצם היותו קשור כל העת לכל יתר הבלוקים בשרשרת שאינננה ניתנת להפרדה.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותחה אף היא בשנת 2009, כמענה לצורך לעקוב אחרי הכספים והעברות הכספים הוירטואליים, אשר כאמור, אינם עוברים דרך בנק או גורם מנהל. באמצעות השימוש בבלוקצ'יין ניתן לדעת היכן נמצאים המטבעות בכל רגע נתון ומתאפשר רישום של הכסף במערכת לצורך מניעת הונאות בעיקר.
להבדיל מבנק, הרישום של הכספים ומיקומם גלוי לעיני כל המשתמשים בסוג המטבע הספציפי ובכך טמון יתרונו. העובדה שמדובר במידע גלוי המשותף בין כל המשתמשים מונע למעשה את היעלמותו או שינויו ומאפשר לו להיות מאובטח מעצם היותו של כל פריט מידע קשור לזה שלפניו. בנוסף, כל "בלוק" של מידע ננעל בחתימה דיגיטלית המקושרת לבלוק הקודם ומקיימת הגנה כפולה על המידע.
הבעיות במטבע וירטואלי ובגיוס באמצעות ICO
יחד עם האמור לעיל, לא הכל ורוד בעולם המטבעות הוירטואליים ויש הטוענים כי מדובר בלא אחרת מאשר הונאת פירמידה מתוחכמת, המנפיקה מטבעות שאין להם ערך ממשי. הטענות העיקריות נגד השימוש במטבעות וירטואליים וספציפית נגד מטבעות חדשים המונפקים בשיטת ה- ICO הן כי מדובר בנכסים אשר אין בהם ערך של ממש וכי מדובר למעשה במניפולציה על משקיעים שאינם מבינים מספיק את המורכבות הטכנולוגית של התהליך ושל שיטת הבלוקצ'יין. ביקורת רבה הושמעה על כך שהמידע אותו מציגים יזמים כחלק מתהליך גיוס ההון הינו חלקי בלשון המעטה ולפעמים אף גובל בהונאה של ממש.
גם מאפייניה של ההנפקה עצמה – מורכבות טכנולוגית, מהירות ואנונימיות מהווים חסרונות מהותיים בכל הנוגע בהגנה מפני תרמיות וכשלים. ואכן, לא מעט הנפקות מפוקפקות ותרמיות החלו להופיע בשנים האחרונות, כאשר הבולטת מביניהן היא התרמית של OneCoin, חברה אשר שיווקה עצמה כמנפיקת ה"ביטקוין הבא" ונחשפה כרשת להלבנת כספים הפועלת באירופה. החברה הצליחה להשיג במרמה 350 מיליון דולר מהציבור במהלך תקופה של מעל שנה ועד שנסגרה על ידי הרשויות.
לא מפתיע אם כך שאיגוד הביטקוין העולמי עצמו פרסם אזהרה לגבי הסיכונים הגלומים בהנפקות ICO. הארגון מזהיר מפני השקעה בפרוייקטים שהמידע לגביהם מועט ושלא נעשתה בהם הוכחת היתכנות וכן משווה את שוק ה-ICO לשוק ההיי-טק לפני התפוצצות בועת הדוט-קום ומתריע מפני התלהבות יתר בלתי מבוססת העלולה לגרום להפסדים כלכליים.
כך גם לעניין זירות המסחר בביטקויון ובמטבעות וירטואליים אחרים. זירות אלה מורכבות וסבוכות מבחינה טכנולוגית, בעלת קצב פעילות מהיר מאוד וחלקן הארי אינן מפוקחות על-ידי צד שלישי. כל אלה מגבירים את הסיכון להפסד.
הקושי בהגדרות והיעדר אסדרה הקושי העולה בפני משקיעים פוטנציאליים המעוניינים להיכנס לשוק המטבעות הוירטואליים הוא בראש ובראשונה קושי של הגדרה. האם ניתן להגדיר מטבעות וירטואליים כ"מטבעות"? האם מדובר בניירות ערך או בתוכנה בעלת ערך? האם ההנפקה היא מכירה של נכס או שמא מדובר בפרוייקט מימון המונים? ומה ההשלכות של כל אלה על המשקיע מבחינת מיסוי? שאלות אלה ואחרות מטרידות גם את הרשויות ואת המחוקקים במדינות השונות אשר טרם הצליחו לקבל החלטות ברורות בנוגע למעמדם החוקי של מטבעות וירטואליים.
אסדרה של התחום כמעט ואינה קיימת כיום וניתן לראות רק ניצנים ראשונים שלה, בעיקר בארצות הברית. בארצות אחרות דוגמת סין, הממשל בחר להתמודד עם הסוגיה על ידי הטלת מגבלות חמורות על השוק, עד כדי הבאה לקיפאון בו. ייתכן והרשויות בסין מנסות להרוויח זמן עד אשר יצליחו לפתח מנגנונים לפיקוח ושליטה על השוק.
בארצות הברית כאמור, החל הנושא לקבל התייחסות לאחרונה כאשר רשות ניירות הערך האמריקנית פרסמה החלטה לפיה כללי הנפקת ניירות ערך יחולו גם על הנפקת מטבעות וירטואליים. כתוצאה מכך, הנפקה על דרך ה-ICO תטיל על היזמים חובות גילוי ודיווח שונות, כמו החובה לפרסם תשקיף חברה. מדובר בהחלטה אשר עלולה תיאורטית למוטט את שוק המטבעות הוירטואליים, אם כי אין עדיין עדויות בשטח לכך שהמסחר נפגע כתוצאה מפרסום ההחלטה.
גם בישראל ניתן לזהות ניצנים ראשוניים ביותר של התייחסות לסוגיה. טיוטת חוזר מס הכנסה לגבי מיסוי מטבעות וירטואליים מינואר 2017 מתייחסת למיסוי הכנסות שהתקבלו ממכירת מטבעות וירטואליים כגון ביטקויין, לייטקוין ואיטריום, וקובעת כי מטבעות וירטואליים אינם מוכרים כמטבעות על פי פקודת מס ההכנסה. תחת זאת, מטבעות וירטואליים הוכרו כיחידה דיגיטלית בעלת ערך ומשכך נחשבים על-פי פקודת מס ההכנסה, ל"נכס" וכל הכנסה ממכירתם תסווג כהכנסה הונית. יחד עם זאת, במידה והכנסותיו של אדם ממטבעות וירטואליים נחשבת לעסק, ההכנסות תסווגנה כהכנסות פירותיות, או הכנסות ממשלח יד.
לגבי פעולת הכרייה של מטבעות וירטואליים קובעת הטיוטה כי זו עשויה להיחשב כאינדיקציה לקיומו של עסק. בנוסף, נקבע בטיוטה כי עסקאות במטבעות וירטואליים יחויבו במס ערך מוסף אם הן בעלות אופי מסחרי. אמנם מדובר בתחילתה של תנועה לכיוון אסדרה, אך הטיוטה רחוקה מלכסות את כל הסיטואציות הבעייתיות העולות ממסחר במטבעות וירטואליים. בראש ובראשונה, היא אינה מתייחסת להנפקה של מטבעות וירטואליים (ICO) וכמו כן אינה מכסה את כל האופנים בהם ניתן לעשות שימוש במטבעות.
משקיעים במטבעות וירטואליים – התנהלו בזהירות, תכננו חכם
אין ספק כי מדובר בעידן חדש, בעל עוצמה חובקת עולם אשר מאפשר לכל אדם להתעשר בין ליל. בכל יום מונפקים מטבעות וירטואלים חדשים ובחלק לא מבוטל של המקרים, השקעה במטבעות אלה, במיוחד בתחילת דרכן, מוביל לרווחים במכפלות של מאות אחוזים. כל שצריך לעשות הוא לרכוש מטבע וירטואלי, בשלב המכירה המוקדמת (ICO Pre-Sale) ממנפיק בעל סיכויי הצלחה סבירים על הנייר(!) ובתוך מספר שעות עד ימים לממש את ההשקעה באחת מזירות המסחר ברווח של מאות אחוזים.
יחד עם זאת, הסיכון בהפסד מלוא ההשקעה קיים וככל שהזמן חולף סיכון זה גדל, בין היתר לאור ריבוי הגיוסים. כך גם קיימת אי בהירות בכל הנוגע לסוגיית המס. פעילותה של רשות המסים, כמו גם העובדה כי הטיוטה שהוציאה מעוררת יותר שאלות מאשר תשובות היא עניין שאין להקל בו ראש.
כאשר הרגולטור מהסס באשר להגדרות השונות של מטבעות וירטואליים והנפקות ואינו יודע לומר מהן ההשלכות החוקיות של שלל הפעולות אשר ניתן לבצע בזירות המסחר של מטבעות וירטואליים, הרי שמקל וחומר משקיעים צריכים להיות ערניים וללמוד את הנושא לעומק.
במידה והנכם משקיעים פוטנציאליים ועד כה נשאתם עיניכם אל המחוקק בציפייה לבשורה כל שהיא, צר לנו לאכזב. נראה כי גם הפעם, כמו גם במקרים אחרים בהם המחוקק צריך להתמודד מול סוגיות משפטיות הקשורות בטכנולוגיה, הוא אינו מצליח לעמוד בקצב שמכתיבה זירת המסחר הגלובלית התוססת ולכן יש לא מעט מקרים בהם עולה הצורך בשרותי עורך דין אינטרנט המתמחה במטבעות וירטואלים.
כמות המטבעות המונפקים חדשות לבקרים כמו גם סוגיהם, המגוון ההולך וגדל של פעולות ועסקאות אשר ניתן לבצע באמצעות מטבעות וירטואליים כמו גם ריבוי השחקנים בשוק ומעטה האנונימיות הכבד יקשו מאוד על המחוקק לפקח על המסחר, למסות אותו או לאכוף הפרות המתבצעות בו.
החשש העיקרי הוא שחוסר היכולת של המחוקק לעמוד בקצב והמורכבות ההולכת וגדלה של המסחר במטבעות וירטואלים תוביל לייצור חקיקה גורפת ומוגזמת אשר תשפוך את התינוק עם המים.
אך גם בטרם תפורסם חקיקה המתייחסת לסוגיית המסחר במטבע וירטואלי באופן כזה או אחר ובעיקר משום שכרגע עדיין לא קיימת חקיקה ייעודית בנושא, אנו ממליצים לכל משקיע חדש השוקל לעשות צעדים ראשונים בזירת המסחר בביטקוין או במטבעות אחרים להתנהל בזהירות ובתשומת לב.
אם הנכם שוקלים לרכוש מטבעות וירטואליים, לבצע בהם עסקאות או ליזום מהלך של הנפקת מטבעות, כדאי להקדים ולהיעזר באיש מקצוע אשר יידע להדריך אתכם בנבכי הדינים החלים על פעילותכם. יש לזכור כי אי עמידה בהוראות החוק הקיימות בעיקר בענייני מיסוי מטבעות קריפטו, אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם מואשמים בעבירה פלילית גם כשזו נוגעת למסחר במטבעות וירטואליים.
תכנון נכון של מהלכי ההשקעה ובעיקר תכנון זהיר של הנפקת מטבעות וירטואליים יסייע לכם להימנע מתסבוכות עם רשויות המס, אשר עדיין מחילות את דיני המס המסורתיים על הפעילות בזירת מסחר מטבעות וירטואלים ודומיו.
סיכום
בלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים, גיוס המונים באמצעות מטבעות וירטואלים וזירת המסחר במטבעות וירטואליים מגלמים חדשנות, יצירתיות, עקרונות של שיתופיות ואפשרויות חסרות תקדים לעשיית רווחים בלתי נתפסים ובאופן חוקי, נכון למועד כתיבת מאמר זה.
מאידך, חשוב שלא להתפתות אך ורק לקסמי הטכנולוגיה והאפשרויות שהיא מציעה ולקחת בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים בהתנהלות בתוכה.
עשיית צעדים ראשונים בלימוד העניין, שקילת הסיכוי אל מול הסיכון והתעדכנות שוטפת ברגולציה המקומית והבינלאומית תגביר את סיכוייכם להרוויח ותצמצם את הסיכונים.
