סיפור חשיפת האייפון החדש, פרק נוסף על גאונות השיווק של אפל או תקלה חמורה אצל חברת המחשבים, מה אתם חושבים?
אפל ידועה כחברה ששומרת על סודיות מוחלטת בעניין מוצריה. עובדה שמגבירה באופן מובהק את ההתעסקות וה"רעש" הציבורי סביבה, מושא קנאתן של חברות אחרות בתחום. לפני מספר ימים אתר האינטרנט גיזמודו (Gizmodo) פרסם כי רכש את אבטיפוס הדור הבא של ה-iPhone. לאחר מכן האתר פרסם שורת כתבות על המכשיר החדש תוך צירוף מידע נוסף וצילומים. בתוך מספר ימים, חלק ניכר מן המדיה בעולם עסקה באופן כזה או אחר בעניין.
זו לא הפעם הראשונה שמידע סודי הקשור למוצרים עתידיים של אפל "זולגים" בדרך לא דרך לידיעת הציבור. כך היה לפני מספר חודשים בעניינו של האייפד וכך נראה כי גם זהו המצב בעניינו של האייפון החדש. השאלה האם מדובר פעילות פרסום ושיווק מבריקה ולא במחדל של אפל לשמור על סודותיה, חוזרת פעם אחר פעם.
הסבירות כי מהנדס של אפל יוציא אבטיפוס של האייפון החדש לבר טרנדי מקומי וגם ישכח אותו שם, לטעמי אינה גבוהה במיוחד. אני נוטה יותר לסברה כי המוחות היצירתיים באפל חשבו איך ניתן ליצור באזז לאייפון החדש ועשו זאת באופן מבריק יש לומר. מסקנה זו יכולה, בין היתר, למצוא חיזוק במאמץ שאתר גיזמודו השקיע כדי להסביר מדוע אין מדובר בקנוניה משותפת עם אפל לפרסם את המוצר החדש, אלא במחדל של החברה.
בהנחה שאכן מדובר במחדל של אחד ממהנדסי אפל, עלתה השאלה מה המשמעויות המשפטיות הנובעות ממקרה זה הן מצידה של אפל והן מצד מוצא המכשיר ואנשי אתר גיזמודו?
ממה שפורסם עד כה באתר גיזמודו, מתברר כי עובדת היעלמותו של המכשיר התגלתה באפל די מהר. מספר שעות לאחר מציאת המכשיר בוצעה פעולה מרחוק אשר גרמה למערכת ההפעלה לקרוס ולנעול את המכשיר. במהלך מספר שבועות לאחר מכן ניסה המוצא להשיב את החומרה לידי אפל ללא הצלחה. גיזמודו ממשיך ומספר כי לאחר שלא הצליח להחזיר את המכשיר לאפל, מכר אותו המוצא לאתר גיזמודו בתמורה לסך של 5,000$ . כאשר האבטיפוס של הטלפון החדש הגיע לידי אנשי גיזמודו, פורק המכשיר לגורמים בכדי ללמוד כל מה שניתן ללמוד עליו. בסופו של דבר פרסם האתר מספר כתבות הנוגעות לנסיבות בהן הגיעה החומרה לידיו ואספקטים נוספים הקשורים למקרה. העדכון האחרון באתר הציג מכתב רשמי מאפל המבקש כי החומרה תוחזר אליה.
ממעקב אחר פעילות חברת אפל בשנים האחרונות, קיימת תמימות דעים כי אפל היא החברה הסודית ביותר מבין החברות בתחום פעילותה. ניתן לומר כי באפל קיימת מערכת אבטחה מן המתקדמות בעולם ובה פלטפורמות פיזיות, טכנולוגיות ומשפטיות שלא היו מביישות ארגוני ביון. מערכת שכזו מכילה אמצעים טכנולוגיים המונעים חדירה למידע רגיש וסודי כמו גם הוצאת מידע שכזה מדלת אמותיה של החברה. ככל שנוגע לחומרה, סביר להניח כי קיימים באפל נהלים ברורים שאינם מאפשרים הוצאת חומרה ממשרדי ומעבדות החברה אלא למטרות מאוד ברורות ובמעקב מלא אחר הטכנולוגיה.
מן הפן המשפטי, נראה כי אפל כובלת בעבותות ברזל את כל הגורמים הקשורים אליה לסודיות מוחלטת ומלאה ורק במקרים מועטים מוותרת על כך. ניתן היה לראות זאת כאשר מספר עיתונאים ניסו לחשוף מידע לגבי ה- iPad באמצעות פניה ליצרני חומרה שונים המספקים טכנולוגיה לאפל. יצרנים אלה מילאו פיהם מים ולא בכדי. הפרת סודיות בדרך כלל גוררת אחריה סנקציות כלכליות עצומות אשר עלולות למוטט חושף המידע. כך גם לגבי עובדי החברה. סביר מאוד להניח כי כל עובדי חברת אפל חתומים על הסכמי סודיות נוקשים במיוחד הכוללים בין היתר איסור הוצאת מידע כלשהו מן החברה, קל וחומר מוצרים שלא פורסמו עדיין, ללא אישור מוקדם.
בהנחה שהמכשיר יצא ממשרדי החברה בידיעת והסכמת החברה ונשכח לאור מחדל העובד, על אפל לבחון מחדש את נהליה כמו גם את יישומם בפועל. הסיבה המרכזית לכך נובעת מן הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לאפל אם החשיפה לציבור מתרחשת לפני שאפל הגישה בקשה לרישום פטנט על הטכנולוגיה החדשה או בשיטת פעולה חדשנית. פרסום בציבור לפני הגשת הבקשה, עלול למנוע מאפל את קבלת הפטנט ולאפשר למתחרותיה לעשות שימוש בטכנולוגיה או בשיטת הפעולה באופן מיידי. קיימות סיבות נוספות, אך לאור קוצר היריעה לא נמנה את כולן.
ככל שנוגע לעובד שהוציא את המכשיר, הרי שאם עשה זאת בניגוד להנחיות החברה, כל שנותר הוא לרחם עליו. סביר להניח כי אפל תפטרו ואולי אף תנקוט בהליכים משפטיים נגדו. ככל שנוגע לגורם אשר מצא את המכשיר בבר ומכר אותו לאנשי אתר גיזמודו, אשר בתורם פרסמו מידע לגבי המכשיר, ההשלכות המשפטיות מורכבות יותר. בכדי לבחון את המקרה בעיניים משפטיות, נעשה זאת בעיקר בהתאם לחוק הישראלי, כאילו והמקרה התרחש בישראל. יש לשים לב כי החוק הישראלי והאמריקאי שונים ויש אף מקרים שהחוק המקומי במדינת קליפורניה שונה מזה שחל במדינות אחרות בארצות הברית.
כנקודת מוצא נניח כי המכשיר שאבד שייך לחברת אפל, הרי לה ורק לה מלוא הזכויות הקנייניות במכשיר ובטכנולוגיה המגולמת בו. במילים אחרות, לאפל השליטה והניהול הבלעדיים ולה הזכות המלאה לקבל את המכשיר בחזרה. כמו כן, נניח כי אין מדובר בגניבת המכשיר מכיסו או תיקו של מהנדס אפל, אלא במציאת המכשיר בבר. בנסיבות אלה, מדובר בדיני אבידות. משבחר המוצא לאסוף לחיקו את האבידה, חלות עליו חובות שונות, בין אם בישראל ובין אם בארצות הברית.
בארצות הברית, המדיניות בעניין אבידות הינה ברמה המדינתית במסגרתה קיימים הסדרים הנוגעים למה שעל המוצא לעשות כאשר מצא אבידה ומה דינה של אבידה. מאחר ונסיבות האבידה קשורות למדינת קליפורניה, ניתן לומר כי המוצא היה יכול להשאיר את המכשיר בבר. משבחר המוצא לקחת את המכשיר, היה עליו לקרוא את סעיפים 2080 ו- 2080.1 לקוד האזרחי של מדינת קליפורניה.
החוק הקליפורני קובע כי על המוצא היה להחזיר את המכשיר לאפל או להעבירו לידי המשטרה. כך גם היה כדאי שהמוצא יקרא את סעיף 485 לקוד העונשין הקליפורני הקובע כי אדם שמצא רכוש שאבד, בנסיבות בהן ניתן לדעת מי בעלי האבידה, וניכס לעצמו או השתמש או העביר את האבידה לאדם אחר – מבלי שפעל באופן סביר בכדי למצוא את הבעלים – אשם בגניבה ובצידה עונש מאסר. במידה והמקרה היה מתרחש בישראל, סעיף 2 לחוק השבת אבידה, תשל"ג-1973, קובע בבירור כי מי שמוצא אבידה ונוטל אותה לידיו, חלה עליו חובה להשיב את האבידה לבעליה או להודיע על כך בהקדם למשטרה.
אין חולק כי במקרה זה ביצע מוצא המכשיר, אילו היה בישראל, עבירה על החוק מאחר ולא מסר את המכשיר למשטרה לאחר שלא הצליח להחזירו לאפל. גם אנשי גיזמודו, אילו מקום מושבם היה בישראל, עברו על החוק מאותה הסיבה.
בעת שהמוצא מכר את המכשיר לגיזמודו, הוא ביצע המוצא עבירה נוספת על חוק השבת אבידה. סעיף 6 לחוק קובע כי המוצא לא ימכור את האבידה אלא לאחר שהודיע על כך למשטרה, זמן סביר מראש והמשטרה לא דרשה למסור לה את האבידה. העונש בביצוע עבירה על חוק השבת אבידה הינו קנס כספי או שישה חודשי מאסר.
עבירה נוספת שעלולים המוצא וגיזמודו למצוא עצמם מואשמים בה הינה אחזקת רכוש גנוב. ניתן לטעון כי כאשר המוצא לא העביר את המכשיר לאפל ו/או למשטרה, הפך המכשיר לרכוש גנוב. ברמה הפדרלית, החזקת רכוש גנוב בארצות הברית יכולה להוביל לעונש לא מבוטל של מספר שנים בכלא. האם אכן מדובר ברכוש גנוב? סביר להניח כי פרקליטי אפל שואלים עצמם שאלה זו ברגעים אלה ממש.
בישראל סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי אדם המחזיק ברכוש, כאשר קיים חשד סביר שהוא גנוב והמחזיק לא מצליח לשכנע את בית משפט כי הרכוש הגיע לידיו כדין, דינו שישה חודשי מאסר. לא בכדי דאגה גיזמודו לציין במכתב התשובה שלה לאפל, כי לא ידעה שמדובר במכשיר גנוב. האתר מבהיר כי רק עכשיו לאחר שהתברר כי אכן מדובר במכשיר אמיתי של אפל ולא בחיקוי, הרי שגיזמודו תחזירו בשמחה לידי אפל.
ככל שנוגע לפירוק אבטיפוס האייפון החדש ופרסום מרכיביו ברבים, האם יש לפרסום זה השלכות כלשהן, במיוחד כאשר ברור היה לנציגי גיזמודו כי אפל אינה מעוניינת שמידע זה יתפרסם ללא רשותה. במידה ומקרה זה היה מתרחש בישראל, דבר החקיקה הרלוונטי ביותר הינו חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999. החוק קובע כי אסור לעשות שימוש בסוד מסחרי ללא הרשאת בעליו. יחד עם זאת, בכדי שאיסור זה יתקיים, על אפל להוכיח כי מדובר בפרסום של מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לאפל יתרון עסקי על פני מתחריה. כמו כן, על אפל יהיה להוכיח כי נקטה באמצעים סבירים לשמור על סודיות המידע.
סביר להניח כי את החלק הראשון אפל תוכל להוכיח באופן מלא. ככל שנוגע לשאלה האם אפל נקטה באמצעים סבירים כדי לשמור על סודיות המכשיר, הרי שרק בית המשפט יכול לענות על שאלה זו לאחר שכל נסיבות המקרה יוצגו בפניו. יחד עם זאת, בהנחה שאפל הייתה מוכיחה כי מדובר בסוד מסחרי, אזי בפנייה שתי אפשרויות. להוכיח את הנזק שנגרם לה בגין חשיפת המוצר ולתבוע נזק זה מן המוצא ומאנשי גיזמודו. לחלופין, החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק של 100,000 ₪ .
בסופו של יום, אם אכן מדובר על תקלה חמורה אצל אפל, נראה כי התנהלותם של המוצא ושל מי מטעם גיזמודו עלולות לעמוד בעוכריהם אם אפל תבחר שלא להתעלם מן הפרסום. במידה ומדובר במהלך פרסומי מבריק, סביר להניח שאפל לא תעשה דבר. לחלופין, אפל יכולה לבחור שלא לנקוט בהליכים משפטיים מטעמי עלות – תועלת ודעת קהל. באותה הנשימה אפשר לומר כי במטרה ליצור אמינות למהלך הפרסומי, אפל תפתח בהליכים אזרחיים ותסגור אותם בפשרה חסויה.
כך או כך, אנו נמשיך ונעסוק באייפון החדש ואפל תמשיך ליהנות מפרסום חינם. גאונים שם בתפוח, אמרנו כבר?
