בשנת 2007, פירסם משרד הפנים כי הוא מתכנן לאפשר לאזרחי ישראל להצביע בבחירות לרשויות המקומיות באופן ממוחשב. בישיבות שקיים שר הפנים, מאיר שטרית, עם גורמים מקצועיים בנושא ועם נציגי האוצר, נבחן גם הנושא של מניעת הצבעות כפולות. התוכנית היתה פשוטה למדי – המצביעים יזוהו לפי תעודת זהות, יגשו למחשב שימצא מאחורי פרגוד, שם יצביעו באמצעות נגיעה במסך המחשב. למעלה משנה חלפה והתוכנית עדיין בחיתוליה. לפי פרסומים של משרד הפנים, בנובמבר 2007, בוצע פיילוט ב-12 קלפיות בלבד ולפני כחצי שנה פרסם משרד הפנים מכרז להקמת ותפעול מערכת בחירות ממוחשבות . נכון להיום, מפרסומים בתקשורת מתברר כי רק בעוד “שנה שנתיים“ יבוצע פיילוט משמעותי כלשהו.
ממחקרים שבוצעו במספר מדינות בעולם לבדיקת היתכנות מערכת בחירות אלקטרונית, מתברר כי זו עדיין לא בשלה. צרפת ביקשה להכניס מערכת ממוחשבת אשר תאפשר לאזרחיה המתגוררים מחוץ לצרפת להצביע בבחירות לנשיאות שהתקיימו בשנת 2007. לשם כך, ביצעו הצרפתים בחינה מקפת למערכת. התוצאות לא אחרו לבוא ומספר ליקויים חמורים נחשפו. בחלק מן המקרים ניתן היה לפגוע סודיות וחשאיות ההצבעה ובמקרים אחרים לא ניתן היה להצביע. מחקר צרפתי נוסף אשר פורסם ביולי 2008, גילה כי קלפיות בהן נערכות בחירות אלקטרוניות חשופות למספר גבוה יותר של אי-התאמות מקלפיות רגילות. המחקר נערך בכ-21,000 קלפיות, בהן הושוו רשימות אלקטורליות, אותן מילאו מצביעים לאחר שהצביעו, עם סך כמות הקולות במכונות הצבעה אלקטרוניות וטפסי נייר רגילים. המחקר הצביע על אי-התאמות בכ-30% מן הקלפיות בהן נעשה שימוש במכונות הצבעה אלקטרוניות, וזאת לעומת 5 אחוזי אי-התאמה בקלפיות בהן נעשה שימוש בטפסי הצבעה רגילים.
בהולנד, נערך מחקר בשנת 2007, בו נבחנו מעל 1,200 מכונות הצבעה אלקטרוניות. במחקר נמצא כי המכונות אינן אמינות. שירותי הביון ההולנדיים מצאו כי אותות הרדיו שמשודרים ממחשבי מערכת ההצבעה האלקטרונית כדי לקלוט את ההצבעות, ניתנים ליירוט ממרחק של 20-30 מטר. לאור תוצאות מחקר זה ואחרים, שר הפנים ההולנדי החליט שלא לאמץ את מכונות ההצבעה האלקטרונית. המחקר ההולנדי הצביע על כך שאף אחת מהמכונות הקיימות בשוק אינה מציעה הגנה מספקת על הפרטיות ואינה מאובטחת מספיק. התברר להולנדים כי פיתוח ציוד חדש, אשר יתאים לדרישות ממשלת הולנד, הינו יקר ומסובך מדי. בהצהרה מטעם הממשלה, נכתב כי “כל עוד אין אלטרנטיבה טובה, הולנד מסכימה לעיפרון ונייר“. ההחלטה התקבלה בברכה על ידי ארגון הולנדי שהתנגד לשינוי דרך ההצבעה. יצרנית מכונות ההצבעה האלקטרונית Nedap הייתה ככל הנראה נלהבת פחות לגבי החלטה זו.
בארה“ב, נערכו מחקרים רבים בתחום. כך למשל במחקר שנערך בשנת 2006, נבחנו תוצאות מערכת ההצבעה האלקטרונית שנוסתה בבחירות באוהיו. נמצא כי אפילו קבצי הגיבוי שנועדו להוכיח כי ההצבעות נרשמו ותויגו בצורה נכונה, לא היו תקינים. קרוב ל- 10% מקבצי הגיבוי היו הרוסים, לא חוקיים, חסרים או שהוקלדו מספר דפים במקביל בצורה שהעלתה חשש לאמינותם. בשנת 2007, פורסם מחקר שבוצע על-ידי מדעני מחשב מקליפורניה. הוכך כי המערכות הממוחשבות בהן נעשה שימוש בבחירות האלקטרוניות פגיעות במיוחד לפריצות. מחקר אחר אשר בוצע באותה השנה קבע כי הציוד להצבעה מקוונת, כדוגמת מחשבים בעלי מסך מגע או מערכת לסריקה אופטית, מכיל נקודות תורפה הרגישות לתקיפה מבחוץ. הממצא המרכזי במחקר קבע כי מכשירי ההצבעה האלקטרוניים אשר יעשה בהם שימוש בעתיד הקרוב בבחירות מקומיות וכלליות בארה“ב, יהיו רגישים לפעילות חבלה והונאה, אלא אם יינקטו אמצעי נגד.
המערכות עדיין לא בשלות וככל הנראה זה רק עניין של זמן ותקציבים, אך מה לגבי החקיקה אשר אמורה להסדיר את אופן ביצוע הבחירות האלקטרוניות ודרישות הסף מן המערכת? בישראל כמו בישראל, החוק שנועד להסדיר בחירות אלקטרוניות עדיין לא הגיע לשלב הקריאה הראשונה. זאת למרות שמשרד הפנים כבר פרסם לפני שנה וחצי את תחילת עידן הבחירות הממוחשבות. שוב נראה כי קודם מפתחים את הטכנולוגיה ואת המתודולוגיה בפועל ורק אז יקבע המחוקק איך צריך לעשות זאת, מעין רתימת העגלה לפני הסוסים. בארצות הברית למשל, כבר בשנת 2002, חוקק חוק HELP AMERICA VOTE ACT OF 2002 “עזרו לאמריקה לבחור“ כחלק מתוכנית כלל ארצית להטמעת מערכות ממוחשבות לבחירות אלקטרוניות והקצאת משאבים לסיוע בהטמעת המערכות במדינות השונות בארה“ב.
לעניין התקלות שהתרחשו במהלך הבחירות במפלגת העבודה, אין חולק כי אלה גרמו לכשלון צורב, בזמן הכי לא טוב למפלגה. קריסת המערכת הובילה לפגיעה קשה בתדמית המפלגה וביכולתה להתנהל כראוי. פגיעה זו עלולה להוביל לנקיטה בהליכים משפטיים כנגד טלדור, ספקית המערכת הממוחשבת ואולי אף גורמים נוספים כמו ספקית שרותי התקשורת, פלאפון. את פירוט העילות בגינן ניתן לתבוע אסקור בקצרה בהמשך, אך לפני כן ומבלי לפגוע בחומרת התקלה והשלכותיה, חשוב לדעת כי זו לא הפעם הראשונה שמערכת בחירות ממוחשבת קורסת או שנחשפות תקלות ומתגלים ליקויים חמורים במהלך הבחירות. ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך במדינות בהן התבצעו בחירות אלקטרוניות, בעיקר מארצות הברית. בשנת 2004, בבחירות המוקדמות לנשיאות בארצות הברית, טעות אנוש של עובד במערכת הבחירות המקדימות בפלורידה, גרמה לאיבוד של 245 הצבעות. הוועדה המפקחת גילתה את הטעות בעת ספירה ידנית של טפסי ההצבעה מנייר מול נתוני ההצבעה הממוחשבת. התברר שעובד שהיה אחראי על המערכת הממוחשבת, שכח להעביר את המערכת ממצב של בדיקות למצב עבודה אמיתי. כמו כן, נקבע גם כי תוצאות הבחירות במחוז קארטרט שבמדינת צפון קרוליינה בארה“ב לא היו אמינות, זאת לאחר שמכונת ההצבעה הממוחשבת השמידה 13% מתוצאות ההצבעה. בבחירות הכלליות לנשיאות ארה“ב, תקלה במערכת הבחירות המקוונות במדינת אוהיו הוסיפה לבוש כ-4,000 קולות.
הבחירות לקונגרס בארה“ב, אשר נערכו בנובמבר 2006 באמצעות מערכת הצבעה אלקטרונית, הביאו לשורה של תקלות וליקויים. חלק מן הליקויים נמצאו כמשמעותיים במיוחד כאשר התברר כי תיעוד הבחירה התבצע באופן שגוי. במהלך מספר שעות התקבלו במשרדי הארגון למעלה מ-14,000 שיחות טלפון בהן בוחרים טענו כי כאשר לחצו על נבחר מסויים התוצאה “התהפכה“ ובחירה אחרת סומנה. בדנוור קולורדו, המתינו בוחרים למעלה משעתיים, בתורים ארוכים במיוחד, עד שהתאפשר להם לבחור. מתברר כי מקור הבעיה נבע מהיעדר יכולת מאגר המידע היחיד שהכיל את בחירות אזרחי קולורדו להתמודד עם שטף תוצאות הבחירות שהופנו אליו.
במרילנד נאלצו 12,000 מצביעים להצביע באמצעות פתקי הצבעה כיוון שלא הצליחו להיכנס למערכת במהלך הבחירות שהתנהלו במדינה. במקרה זה, בדומה לישראל, התבצעה ההצבעה באמצעות מסכים אלקטרוניים הרגישים לנגיעה. לפני הבחירות, המצביעים היו אמורים לקבל מעין כרטיס אשראי המאפשר גישה למערכת האלקטרונית. עקב טעות אנוש, נמסרו למצביעים שקיות הצבעה חתומות שלא הכילו את הכרטיסים. כתוצאה מהבלבול שנוצר עקב התקלה, נאלצו האחראים לארגן פתקי הצבעה אשר במקרים מסויימים אזלו עוד לפני שההצבעה הסתיימה או לפני שהתקלה תוקנה. ממש לאחרונה, יצרנית מכונות הצבעה אלקטרוניות Premier Election Solutions Inc הודיעה ללקוחותיה ב-34 מדינות ברחבי ארה“ב כי פגם במכונה עלול להוביל לאובדן קולות. בעבר, טענה החברה כי הבעיה נגרמה בשל בעיות התאמה עם תוכנת האנטי-וירוס, אולם כעת מודה החברה כי הבעיה היא במכונה עצמה.
בעקבות הבחירות לקונגרס בשנת 2006 הוגשה תביעה במדינת פלורידה בה נטען כי הממונים על המערכת במחוז סרסוטה שבפלורידה, פעלו באופן רשלני בדרך שבה בחרו וניהלו את הבחירות באמצעות צגי- מגע. התברר כי יותר מ- 18,000 הצבעות נעלמו להן. המשמעות היא כי אחד מכל שבעה בוחרים לא הצביע, אחוז הצבעה נמוך בצורה יוצאת דופן, בהשוואה לפתקי הצבעה של אזרחים הנעדרים ממקום ההצבעה הקבוע שלהם ביום הבחירות ובהשוואה לאחוזי ההצבעה במדינות שכנות, שעשו שימוש בצגי מגע של יצרנים אחרים. באותה שנה הוגשה תביעה נוספת בגין ליקויי אבטחה אשר התגלו במכשירי הצבעה אלקטרוניים בהם נעשה שימוש במסגרת בחירות מקוונות למועצה במחוז סן דיאגו. התובעים דרשו כי הבחירות יבוטלו לאור ליקויי האבטחה וכי תיערך ספירה ידנית מלאה של כל הפתקים.
במידה ומפלגת העבודה תחליט לנקוט בהליכים משפטיים נגד מי מספקי השרותים, קו התביעה הראשי יתבסס על הפרת חוזה לרבות הפרת חובת תום הלב, וכן על הטענה שספקי השרותים התנהלו באופן רשלני אשר גורם סביר וזהיר אחר לא היה נוהג כמוהם בנסיבות העניין. הפיצוי שניתן יהיה לתבוע בנוי משני רבדים- פיצוי בגין המשאבים שהושקעו בתהליך ופיצוי בגין הנזק שנגרם מקריסת המערכת. לגבי החזר המשאבים, מפלגת העבודה יכולה לחשב כמה כסף היא הוציאה עד למועד הקריסה. סכום זה מורכב ממספר רכיבים ובניהם הסכום ששולם לספק והסכום שהושקע בהקמת יום הבחירות והפעלתו. את הפיצוי בגין הנזק ניתן לתבוע באמצעות עילות שונות, בחלקן יש להוכיח כי אכן נגרם נזק ובחלקן מספיק להוכיח כי העוולה התרחשה ואין צורך בהוכחת הנזק. העילות הרלוונטיות הינן: הפגיעה במוניטין ובשם טוב; בזבוז משאבים רבים לתיקון המחדל; פגיעה ביחסי מפלגת העבודה ובוחריה; עגמת נפש רבה אשר נגרמה למפלגת העבודה, קברניטיה, פעיליה ובוחריה. ניתן להניח כי קו ההגנה של טלדור במקרה זה יסתמך על כך שלא היתה רשלנות מצידה וכי עשתה כל מה שיכולה היתה לעשות בנסיבות העניין בכדי למנוע את המחדל וכן כי לא ניתן היה לצפות כי התקלות הספציפיות הללו יתרחשו. כמו כן, טלדור תוכל להעביר את האחריות לכתפי חברת התקשורת שסיפקה את תשתית התקשורת למערכת ולומר כי התקלה במערכת נבעה מכשלים בתקשורת. אפשרות נוספת, תהיה להעביר את האחריות לכתפי מפלגת העבודה ופעיליה אשר בהפעלה לא ראויה של המערכת גרמו לתקלות. כמו כן, טלדור תוכל לטעון כי למפלגת העבודה אחריות תורמת בכך שלא לקחה בחשבון כי עלולה להיות תקלה משמעותית במערכת והתרשלה בהכנת תוכנית גיבוי לבחירות באמצעות פתקיות. מאחר והמערכת קרסה, סביר להניח כי חובת ההוכחה בעניין הרשלנות, תעבור מכתפי מפלגת העבודה לכתפי הספק. במצב זה על הספק יהיה להוכיח כי לא התרשל. יהיה מאוד מעניין לצפות בהליך תביעה שכזה הן לאור יכולת הצדדים להוכיח על כתפי מי מהם מונחת האחריות והן לאור הצורך בחשיפת הליקויים, צורך אשר שייך כבר לתחום הסוד המסחרי ואשר יהפוך לסוגייה מרכזית בקבלת מלוא המידע מחברת טלדור לגבי אופן פעולת מערכותיה.
לסיכום אציין כי ככל שנוגע לתביעות בענייני הצבעות אלקטרוניות, יש לנו תקדים ישראלי ועוד מבית המחוקקים. כזכור בשנת 2006, התפוצצה פרשת “ההצבעות הכפולות“ בהצבעה האלקטרונית בכנסת על העברת תקציב המדינה במאי 2003, כאשר יחיאל חזן, חבר הכנסת מהליכוד, הצביע אלקטרונית בשמו ובשמה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי. בעקבות כתב האישום שהוגש נגד מר יחיאל חזן, הרשיעו בית המשפט בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. לפני שבועיים- שלושה התגלה כי שר האוצר, רוני בר און גם הצביע הצבעה כפולה באותה העת… ועל זה נאמר, אם בארזים נפלה השלהבת מה יאמרו אזובי הקיר.
