הקדמה
במהלך שבעת החודשים האחרונים, גם מי שאינו צופה או קורא חדשות אינו יכול היה להתעלם מן המרמור הגובר על התנהלות הממשל הנבחר אשר הבהיר באופן חד משמעי כי הוא ישנה את שיטת המשטר בישראל.
אין זה סוד כי במהלך העשורים האחרונים, בית המשפט העליון בישראל שימש כמעין פיקוח עליון על החלטות הרשות המחוקקת והרשות האוכפת בהשתמשו בעקרון עילת הסבירות. במסגרת זו, בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, דן בהחלטות של הממשלה וארגונים מסונפים כאלה ואחרים ובחן האם החלטות אלה הגיוניות, הוגנות ותואמות לזהות של ישראל – דמוקרטיה ליברלית.
אך מה עלול להתרחש כאשר תיאסר יכולת בית המשפט העליון להשתמש בעקרון זה בכלל בפרט אילו השלכות עשויות להיות על תעשיית ההייטק בישראל? ניתן לשפוך דיו רב על ההשפעה הקשה בביטול עילת הסבירות ולא רק על תעשיית ההיטק הישראלית, אך לתכלית מאמר זה אציג את ההשלכות האפשריות בקצרה.
אי-וודאות רגולטורית. תעשיית ההייטק בישראל, שמכונה לעיתים ובחיבה רבה – StartUp Nation, תלויה במגוון רחב של חוקים ותקנות המקנים יציבות ואמינות. הסרת עילת הסבירות מן הלקסיקון של בית המשפט העליון, עלולה להוביל לאי-וודאות רגולטורית מוגברת לחברות הטכנולוגיה, וזו בתורה תרתיע השקעה וחדשנות.
סטארטאפים. חברות הזנק עשויות להיפגע במיוחד מאחר ובדרך כלל הן יותר פגיעות לשינויים בסביבה המשפטית. שינויים בחקיקה עלולים להשפיע על יכולת חברות הזנק לגייס הון, לחדש ולהתרחב.
שקיפות. עילת הסבירות מאפשרת שקיפות והוגנות בהתוויית מדיניות. היעדרה של הסבירות עשויה להוביל להתנהלות אטומה, פגיעה בהוגנות ובהגיון הסביר ויצירת סביבה אי-וודאית המפורטת למעלה.
השקעות זרות. היציבות המשפטית של ישראל משחקת תפקיד קריטי במשיכת משקיעים זרים. שינויים במסגרת המשפטית, קל וחומר הפיכה משטרית, באמצעות שינויים בחוקי יסוד כמו הסרת עילת הסבירות, ירתיעו משקיעים זרים.
קניין רוחני. תעשיית הטכנולוגיה מתבססת במידה רבה על הגנת זכויות קניין רוחני. כגון פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מגדלים ומטפחים וסודות מסחר. רובם משקפים את אסדרה בהתאם לאמנות בינלאומיות. עילת הסבירות מאפשרת להגן על החוקים שחוקקו לצורך שמירת זכויות קניין רוחני. בלעדיה יכולה להיות השפעה על האופן בו מוגנות ומוכחות זכויות אלו.
תחרות. עילת הסבירות מאפשרת בחלק הארי של המקרים לאמץ גישה מאוזנת לתחרות שוק. היעדר עילת הסבירות עלולה להוביל למדיניות המעוותת את התחרות אשר תפגע באופן משמעותי בתעשיית ההיי-טק.
צמיחה. לא בכדי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מבקשות כיום הבהרות מרש הממשלה. לסוג הסביבה המשפטית השפעה מהותית על אסטרטגיות בטווח הארוך של חברות טכנולוגיה. שינויים בביקורת משפטית כמו ביטול עילת הסבירות בסבירות גבוהה תשפיע על אסטרטגיות אלו ולכך השפעה שלילית על הצמיחה הכללית של תעשיית ההיי-טק בישראל.
מיזמים ציבוריים-פרטיים. שינויים ביכולת בית המשפט העליון לבקר החלטות הממשלה עשויים גם להשפיע על הקמת שותפויות ציבוריות-פרטיות בתעשייה הטכנולוגית, רכיב מרכזי ביצירת חדשנות וצמיחה. אם לא ניתן לסמוך על הממשלה שתפעל באופן סביר ואין לבית המשפט העליון יכולת לבקר התנהלות בלתי סבירה של שר כזה או אחר. סביר להניח כי גורמים פרטיים יעדיפו שלא לעבוד עם ממשל שאינו מוגבל להתנהלות סבירה.
מחקר ופיתוח. שינוי הסביבה המשפטית בישראל תשפיע על כיוון והיקף פעילויות מחקר ופיתוח בטכנולוגיה. התנהגותה הבלתי ניתנת לחיזוי של הממשלה בתוספת העדר יכולת לבקרה האם פעלה באופן סביר, עשויה להרתיע חברות מלהשקיע בפרויקטים בעלי סיכון גבוה או לטווח ארוך.
גישה לשווקים גלובליים. אם העולם תופס את ישראל כמדינה המקדשת חוסר יציבות או העדר הוגנות בסביבה המשפטית, לכך השלכות הרות גורל. נכון להיום, ברור לכל בר דעת כי ביטול עילת הסבירות תכניס את ישראל לסחרור ולכך משמעות אחת – העדר יציבות מובהק. במקרה זה, יכולת חברות ישראליות לפעול בשווקים גלובליים, עם שותפים או לקוחות בינלאומיים, תהיה קשה במיוחד לאור החשש מסיכונים משפטיים.
מוניטין התעשייה. שינויים פתאומיים בנוף המשפטי ידועים כמחריבי עסקה בעולם עתיר הטכנולוגיה והכסף הגדול. ביטול עילת הסבירות תוביל את ישראל לסחרור אשר ישפיע באופן קיצוני על מוניטין ישראל כמרכז גלובלי לטכנולוגיה, אשר ישפיע באופן מיידי, קל וחומר בטווח הארוך, על יכולתה של ישראל למשוך מוחות והשקעות.
הגנת הפרטיות ואבטחת מידע. רבות מחברות הטכנולוגיה בישראל מנהלות כמויות גדולות של מידע על משתמשים מישראל והעולם. היעדרה של עילת הסבירות עשויה להשפיע על המאסדרים במדינות אחרות ועל הגורמים האמונים על פרטיות ואבטחת מידע של נושאי המידע במערכותיה. לכך השפעה מיידית על היכולת של חברות ישראליות לאגור ולעבד מידע.
אקדמיה. רבות מחברות הטכנולוגיה הישראליות מחזיקות בקשרים קרובים עם מוסדות אקדמיים למחקר וחדשנות. שינויים בסביבה המשפטית בישראל תשפיע על שיתופי פעולה אלה ועל העברת הידע והטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה.
עובדים. שינויים בביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה עלול להוביל לשינויים בדיני העבודה. שינויים אלה, בתורם, יכולים להשפיע על יחסי החברות הטכנולוגיות עם עובדיהן ולהשפיע על יכולתן למשוך ולשמר כישרון.
סביבה. חברות טכנולוגיה, במיוחד אלה מתחום האנרגיה והטכנולוגיה הנקייה, עשויות להיתקל בהשפעה שלילית על פועלן הנובעת משינויים לא סבירים של הממשלה והעדר ביקורת שיפוטית.
בית המשפט. ביטול עילת הסבירות עשוי להשפיע גם על בתי המשפט בישראל. עילת הסבירות מהווה כלי מרכזי בידי השופטים לבחינת החלטות הממשלה. בלעדיו, שופטים יימצאו עצמם מוגבלים יותר ביכולתם לבקר החלטות ממשלה ולהבטיח עמידה ברף הנורמטיבי הנדרש בהתאם להוראות מגילת הכרזה על הקמת מדינת ישראל, מיום 14.05.1048. המגילה שדוד בן-גוריון הקריא בקול, בטקס הכרזת העצמאות שנערך בביתו, יום שישי, ה' באייר תש"ח, זו אשר קיבעה את הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה בארץ ישראל.
היעדר כלי קרדינאלי זה בידי הרשות השופטת עשוי לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. ככל שינקפו הימים ותתבצע פעילות ממשלתית לא הוגנת או פוגעת בערכי יסוד ובאופן מובהק בניגוד למנדט שבוחריה מסר בידה. תיווצר התחושה כי חומת המגן, לאזרח הקטן והגדול כאחד, מפעולות ממשלתיות בלתי הוגנות אינה קיימת עוד. מציאות שכזו תגרור לאיבוד מעמד בית המשפט ולטריגר לפגיעה קשה בסמכות הרשות האוכפת ומשם.. שלא נדע מצרות.
מנקודת מבט נוספת, ביטול עילת הסבירות עלול להוביל להגברת העומס על בתי המשפט. כאשר ההוגנות ושקיפות החלטות ממשלה אינן ברורות או מובנות. מבחינה תאורטית, הנפגעים מהחלטות אלה ינקטו נגד הממשלה בתביעות משפטיות נוספות וגם לכך יש מחיר.
סיכום
ניתן לתת עוד ועוד דוגמאות להשפעת ביטול עילת הסבירות על תעשיית ההייטק בישראל. האם השינוי השלילי יתרחש מהר או לאט, תלוי בענף הרלוונטי. האם יש כלל שאלה על השפעה שלילית על התעשייה? ברור שלא(!) די לראות את ההשפעה על התעשייה בחודשים האחרונים בכדי להבין מה יקרה אם בסופו של דבר תבוטל עילת הסבירות.
