לאחרונה התמזל מזלי והתבקשתי ללוות תהליך הקמת מרכז מחקר לדולפינים מן הפן המשפטי. לאחר מחקר מעמיק בנושא התברר כי יש להתחשב במספר לא מבוטל של חוקים מקומיים ובינלאומיים לפני שמתחילים. אין זה סוד כי בני האדם מתעניינים בדולפינים, בעיקר בשל האינטליגנציה ואופי חברותי המאפיין את היונקים המדהימים הללו. עם השנים, כאשר האדם החל לעסוק יותר ויותר בהשלכות האתיקה, השימור והרווחה של דולפינים בשבי, הרגולטורים השונים החלו לאסדר את כל הנוגע להחזקת דולפינים בשבי. אין מדובר בעניין פשוט. מדובר בסוגייה מורכבת, בעיקר לאור רשת סבוכה של חוקים בינלאומיים המסדירים את הפרקטיקה, כאשר לכל מדינה ותחום שיפוט יש כללים ומגבלות נפרדים משלהם.
בכדי להציג דולפינים למטרות בידור, נהוג לבנות בריכה מעגלית עם מחסום שקוף או חצי שקוף, המאפשר תצפית הדולפינים ומאמניהם האנושיים מתחת למים. בחלק ניכר מן המקרים מוקם אי במרכז הבריכה כדי להקל על התקשורת בין המאמנים והדולפינים במהלך ההופעות. בדרך כלל הבריכה נבנית במישור אחד ועל המים בבריכה לעמוד במספר קריטריונים, כגון סינון מתאים, טמפרטורה קבועה, תוספים, מליחות, חומציות ועוד. בעשורים האחרונים ניתן לראות גישה מוסרית יותר בה הדולפינים מוחזקים במכלאות בים הפתוח ובחלק מן המקרים אף מורשים לצאת מן המכלאות לצורכי ציד ואינטראקציה עם בעלי חיים אחרים.
המסגרת החוקית בארצות הברית מעוגנת בחוק הגנת היונקים הימיים (Marine Mammal Protection Act – MMPA) משנת 1972. חוק זה קובע קווים מנחים לטיפול ביונקים ימיים, כאשר דולפינים הינם דוגמה אחת למגוון רחב של יונקים ימיים. באופן ספציפי, החוק אוסר על פעולות שעלולות לפגוע ביונקים ימיים אך מאפשר פעילויות מסוימות, כגון מחקר מדעי, תצוגה פומבית ופעולות המעודדות את ההישרדות או ההתאוששות של המין המדובר. ה-MMPA ממלא תפקיד חשוב בפארקים ואקווריומים ימיים המאכלסים דולפינים, בעיקר למטרות חינוך ובידור.
לעומת זאת, האיחוד האירופי חוקק את דריקטיבה 1999/22/EC הנוגעת להחזקת חיות בר במסגרות זואולוגיות. הנחיה זו מתווה קווים מנחים ספציפיים להחזקה נאותה של דולפינים בשבי, הכוללת מתן גירויים נאותים, תזונה מתאימה, טיפול רפואי מיומן, הכל בהתאם לצרכים הביולוגיים והשימור של כל מין בנפרד. בהקשר הגלובלי, האמנה בדבר סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה של בעלי חיים וצומח בר (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora – CITES) מספקת מבנה מקיף יותר. תכלית האמנה להבטיח כי המסחר בחיות בר וצמחים לא יסכן את קיומם. דולפינים מסווגים תחת נספח I או II של CITES, וכל מדינה החברה באמנה מחויבת לציית להנחיות ספציפיות לסחר בדולפינים.
איחוד האמירויות הערביות (UAE) מציגה מצב מסקרן במזרח התיכון לאחר שבחלק מן החברות באיחוד הוקמו פארקים ואקווריומים ימיים עצומים, מן הגדולים בעולם. איחוד האמירויות עומדת בתקני שימור בינלאומיים והמסגרת הרגולטורית העיקרית להגנה על יונקים ימיים נשענת על חוק פדרלי מס' 23 משנת 1999, המתווה הוראות עשה ואל תעשה לניצול, הגנה ופיתוח של משאבים ימיים חיים. למרות שהחוק האמירתי אינו מתייחס באופן ספציפי לשבי של דולפינים, הוא מספק הנחיות רחבות לשימור החיים במים. בנוסף, איחוד האמירויות מחויבת להנחיות שנקבעו על ידי אמנת CITES, לאחר שהצטרפה לאמנה.
ומה בארצנו הקטנטונת? הגישה החקיקתית של ישראל לנושא עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית, שכן ישראל חברה לאמנה בדבר סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה של בעלי חיים וצומח בר (CITES). עמידתה של ישראל באמנה זו מחייבת שמירה על רווחתם של יצורים ימיים, לרבות דולפינים, בהתאם לסטנדאט הבינלאומי. בישראל ניתן למצוא חוקים נוספים המגינים על דולפינים, כגון חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955, חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 ותקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), תשס"ט-2009. השילוב של חוקים אלה מחייבת כי מתקנים קיימים ועתידיים המאכלסים דולפינים, כמו ריף הדולפינים באילת, יעמדו בתקנים מדויקים לטיפול ביונקים ימיים. זה המקום לציין כי ריף הדולפינים באילת, המהווה אטרקציה ימית בולטת בישראל, ידוע כחריג לאופן אחזקת דולפינים בשבי. באילת, הדולפינים אינם מוגבלים למכלי בטון אלא נמצאים במכלאת ים פתוחה. הדולפינים רשאים לצאת מאזור המכלאה כדי לצוד ולאחר מכן חוזרים באופן עצמאי, פעילות המלמדת על גישה ייחודית וטבעית יותר לאינטראקציה בין אדם לדולפינים.
למרות השכיחות הרבה באחזקת דולפינים בשבי, מספר מדינות נוקטות עמדה נחרצת נגד פעילות שכזו. דוגמה מצוינת לכך היא הודו שהעניקה לדולפינים את הכינוי של "אנשים לא אנושיים" ב-2013, ובכך העניקה להם זכויות מסוימות ולמעשה הוציאה מחוץ לחוק שבי דולפינים למטרות בידור. חוקים דומים הועברו במדינות אחרות, כמו קוסטה ריקה וצ'ילה, אשר הפכו את החזקת דולפינים בשבי לבלתי חוקי.
על אף המאמצים לשפר את תנאי החזקת דולפינים בשבי, הדיונים האתיים בסוגיה זו נמשכים. המתנגדים טוענים כי למרות התנאים המשופרים להחזקת דולפינים בהשוואה לפארקים ימיים רגילים, הם עדיין מטילים מגבלות על ההתנהגות המולדת והדפוסים החברתיים של הדולפינים. בנוסף, מתקיים שיח ער בסוגיית החזקת דולפינים בשבי למטרות טיפוליות, כפי שריף הדולפינים בישראל מספק.
למרות השיפור המתמיד בהתייחסות הרגולטורים השונים לאחזקת דולפינים בשבי ולניצולם למטרות בידור. ההשלכות האתיות והרווחה הנדרשת של החזקת דולפינים בשבי נותרו שנויים במחלוקת. בהתחשב ביכולות הקוגניטיביות יוצאות הדופן, הדינמיקה החברתית המורכבת והדרישות הרב-גוניות שלהם, לדידו של מחבר מאמר זה ובעלי מקצוע רבים בעולם – כליאת דולפינים באקווריומים או במכלים, אינו בית גידול הולם. המגבלות בבידוד יונקים מיוחדים אלה, היעדר מעורבות חברתית והביצועים הכפויים הנדרשים מהם בשבי, כל אלה מעלים את החשש לרווחתם הכוללת.
לסיכום, חוקיות החזקת דולפינים בשבי מושפעת משילוב של חוקים ותקנות לאומיים ובינלאומיים, המשתנים בין מדינות. בעוד שמדינות מסוימות מתירות החזקת דולפינים בשבי, ללא כללים מהותיים, אחרות מטילות כללים נוקשים, יש מדינות שאוסרות זאת לחלוטין. למרות הבדלים משפטיים אלה, קיימת דאגה משותפת למספר רב של מדינות בעלות השפעה ואלה מתמקדות בהשלכות האתיות ורווחתם של בעלי החיים.
הקשר בין חוק, אתיקה ושימור הוא מורכב וימשיך להשפיע על הדיון סביב שבי הדולפינים. ככל שההבנה שלנו לגבי היכולות הקוגניטיביות וההתנהגות החברתית של דולפינים תגדל, סביר להניח שגם היחס המשפטי והאתי שלנו כלפי השבי שלהם יתפתח.
