בשנתיים האחרונות גדלה והתרחבה חברת Google ממנוע חיפוש מוביל בתחומו לתאגיד ענק, אשר כמעט אין תחום מקוון שאין ל-Google נגיעה בו. לאחרונה אף ניתן לראות ולשמוע כי כחלק מן האסטרטגיה, הציבה לפניה ענקית החיפוש מטרה להיכנס לתחום היישומים המקוונים (Online Applications).
כחלק מהתרחבות זו וכניסתה של Google לתחומים חדשים, נחשפה Google לטענות, דרישות ולבסוף תביעות, הנשענות על עילות משפטיות מגוונות, החל מפגיעה בפרטיות דרך עוולות מסחריות וכלה בפגיעה בזכויות קניין רוחני שונות, כגון: סימני מסחר וזכויות יוצרים. יחד עם זאת, ניתן לראות כי עילה אחת, הפרת זכות יוצרים, מעמידה את Google בכוננות מתמדת ובהתמודדות יומיומית במספר לא מבוטל של בתי משפט המפוזרים ברחבי הגלובוס, למרות שהגנת זכות היוצרים ברורה ומעוגנת באמנות בינלאומיות ודי ברור מה מותר ומה אסור לעשות.
אופן התנהלותה של Google והקו המנחה העומד בפניה, אם אפשר אף לומר המנטרה, היא כי פעילותה של Google באשר תהיה נופלת לפרשנות השימוש ההוגן. מנטרה זו הובילה ליצירת סוגיות משפטיות סבוכות בתחום הפרת זכויות יוצרים, סוגיות המטילות על Google אחריות כזו או אחרת – בין אם כמפרה הראשית או כגורם בעל זיקה כלשהי למפר עצמו.
במאמר זה נסקור בקצרה את המקרים העיקריים שעלו לכותרות בשנתיים האחרונות, על השתלשלותם, תוצאתם הסופית – במידה ויש כזו – והשלכותיהם. לבסוף ננסה להצביע על מגמות כלשהן בהתנהלותה של Google ועל הכיוון אליו נושבת הרוח, בכל הנוגע לסוגיות בתחום הפרת זכויות יוצרים.
זכויות יוצרים ושימוש הוגן
נזכיר בקצרה כי הגנת זכות יוצרים מהווה זכות שלילית המונעת גזילת פרי עמלו של יוצר היצירה. רק לבעל זכות היוצרים הזכות לאפשר עשיית שימוש כלשהו ביצירתו ולאפשר שכפול, עבודות נגזרות, הפצה, מכירה, השכרה, ביצוע וכו` של יצירותיו. אחד התוצרים מהגנת זכות היוצרים מבטיחה את יכולתו של בעל הזכויות ליהנות מפרי עמלו ומרווחים שעמלו היצירתי עשוי לשאת. לא תינתן הגנת זכות היוצרים לרעיון, שיטת ביצוע או תהליך, מושג מתמטי, עובדות כשלעצמן וחדשות, אלא אך ורק לביטוי מקורי.
להגנה מספר חריגים וניתן לעשות שימוש ביצירה מבלי לקבל את אישור בעלי זכויות היוצרים בה, במקרים מאוד ספציפיים ומוגבלים בהתאם להגדרה בחוק המקומי. בישראל למשל, מותר לעשות שימוש ביצירה ללא הרשאה למטרות מחקר, לימוד עצמי, פרודיה, ביקורת, תמצית עיתונאית וכל עוד השימוש ביצירה התבצע ב"אופן הוגן". באופן כללי, דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה לאזן בין שתי שאיפות עיקריות. השאיפה ליעילות, זרימה חופשית של מידע, העדר מונופולים וכו` ומצד שני השאיפה לשמור על קידום האנושות, הצורך בפיתוח מקורי של רעיונות וחשיבה, העשרת הציוויליזציה, המושגים בדרך כלל על ידי מידה מסוימת של תמריצים. במקרה שלנו התמריץ ליצירת יצירות מקוריות נשען על הזכות הבלעדית, למעט מספר מצומצם של חריגים, לשימוש ביצירה לשם קידום רצונות יוצריה, למשל לצורך קבלת כסף על הזכות להשתמש ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים.
Google News וה"בוֹץ" הצרפתי-בלגי
באפריל 2002, השיקה Google את גרסת הבטא של שירות החדשות שלה – Google News. השירות פועל באמצעות רובוטים הכורים (Mining) חדשות ממקורות שונים ומגוונים ומערכת אינדוקס היודעת להציג בדף תוצאות החיפוש גם את כותרות החדשות הרלוונטיות לחיפוש, תיאור קצר בן מספר פסקאות בודדות לכל חדשה, תמונה רלוונטית וקישור לאתרי החדשות המקוריים המכילים את החדשות במלואן. למול שיטת עבודה שכזו, קל להבין את הפתח לתביעות זכויות יוצרים מצד אתרי החדשות המקוריים. ואכן התביעות לא אחרו להגיע. בחודש מרץ 2005 נתבעה Google על-ידי סוכנות הידיעות השלישית בגודלה בעולם, ה- Agence France-Presse הצרפתית, בטענה להפרת זכויות יוצרים בכך ש-Google עשתה שימוש לא הוגן ולא חוקי בתמונות, כותרות ומבואות של כתבות שפורסמו על ידי AFP וכן מבלי שייחסה את הקרדיט על כך ל- AFP.
לאחר שבית המשפט סרב לבקשתה של Google לדחיית התביעה על הסף, ולאחר קשיים טכנולוגיים מצד AFP להוכיח את טענותיה – בין היתר לאור העובדה שאתרי החדשות ב-Google News נשמרים לפרקי זמן קצרים ביותר – הגיעו הצדדים, בחודש אפריל 2007, להסכם פשרה לפיו התובעת תמשוך את תביעתה ובתמורה יתקשרו הצדדים בהסכם רישיון שיתיר ל-Google לפרסם תכנים השייכים ל-AFP.
עם זאת, בכך לא תמו התסבוכות סביב Google News. בחודש נובמבר 2006 הגישה גם סוכנות הידיעות הבלגית תביעה בטענות דומות להפרות זכויות יוצרים מצידה של Google. בעקבות זאת נאלצה Google, בפעם הראשונה, לעמוד בפני בית המשפט ולהסביר את עמדתה בנוגע לפעילותה בכריית חדשות והצגתן באינטרנט. מאוחר יותר, חתמה Google על הסכם עם שתיים מהקבוצות אשר הגישו את התביעה, לפיו הורשתה Google לעשות שימוש בתכנים של אותן קבוצות. עדיין בסופו של ההליך המשפטי, בית המשפט הבלגי קבע, בפברואר 2007, כי Google אכן הפרה את זכויות היוצרים של סוכנות הידיעות הבלגית, והורה ל-Google לשלם לסוכנות הידיעות פיצויים בגובה 32,000 יורו בגין כל יום של הפרה.
בעקבות פסיקת בית המשפט אולצה Google להסיר מ-Google News קישורים וכותרות לחדשות של סוכנות הידיעות הבלגית ובנוסף, אף הסירה כל אזכור לעיתונים החברים בסוכנות הידיעות, כך שחיפוש אחר שם העיתון לא יניב תוצאות בהן מופיע אתר העיתון – כל זאת על-מנת להימנע מבעיות משפטיות נוספות.
למרות זאת ולאחר המסכת המשפטית הארוכה, בחודש מאי האחרון החלו שוב להופיע תכנים של סוכנות הידיעות הבלגית ב-Google News, כאשר יש שראו בכך סימן להתרככות בעמדתה של סוכנות הידיעות. כמו כן, בימים האחרונים פורסם גם כי Google מנסה להגיע להסכם פשרה עם סוכנות הידיעות, כאשר ככל הנראה, באם הניסיונות לא יישאו פרי, תגיש Google ערעור על החלטת בית המשפט הבלגי.
על פורנוגרפיה ותמונות ממוזערות
בחודש נובמבר 2004, חברת Perfect 10, אשר בין השאר מפרסמת תמונות ארוטיות באינטרנט, תבעה את Google בטענה שזו לא הסירה תוצאות חיפוש שהכילו תמונות ארוטיות שבהן יש ל- Perfect 10 זכויות יוצרים בלעדיות וכי Google התעלמה מהאזהרות ומהדרישות להסרת התמונות, אשר נשלחו אליה בטרם הגשת התביעה. Google מצידה טענה כי מדובר בתמונות אצבע (Thumbnails) ממוזערות ולא בתמונות המקוריות, וכי עובדה זו עולה בגדר "שימוש הוגן" שאינו מהווה הפרה של זכויות היוצרים בתמונות.
בתחילה, בית המשפט המחוזי בלוס אנג`לס קיבל את טענת Perfect 10 ובפסק דין שניתן בחודש אפריל 2006, קבע שאכן Google הפרה את זכויות היוצרים של Perfect 10. אולם, בחודש מאי השנה, קבע בית המשפט לערעורים באופן סופי כי הצגת תמונות ממוזערות (Thumbnails) כחלק מתוצאות חיפוש, מהווה "שימוש הוגן" ואינה מפרה את זכויות היוצרים בתמונות המקוריות.
YouTube
כזכור, באוקטובר 2006, Google רכשה את אתר YouTube, המאפשר לגולשים מכל העולם להעלות קטעי וידאו ולשתף אותם עם כל המעוניין. מבקרי העסקה טענו כבר אז כי רכישת YouTube, בתקופה שזו הייתה נתונה למתקפות רבות בגין אי חסימת קטעי וידאו המפרים זכויות קנייניות, חושפת גם את Google לסכנה שבתביעות אלו.
עם או בלי קשר, בערך באותו הזמן החלו להתרוצץ ברשת שמועות עקשניות על כך ש-Google הקצתה סכום מיוחד של לא פחות מ-500 מליון דולר, למטרת יישוב סכסוכים פוטנציאלים הנוגעים להפרות זכויות יוצרים באמצעות YouTube – שמועות אשר הוכחשו בחריפות על-ידי מנכ"ל Google.
מספר ימים בודדים לאחר עסקת הרכישה, חשפה Google כי אכן היא נתבעת בגין הפרות זכויות יוצרים ב-YouTube אך סרבה למסור פרטים נוספים. במקביל, החלה Google בניסיונות להימנע מתביעות נוספות באמצעות פיתוח מערכת לסינון תכנים פיראטיים ובאמצעות חתימה על הסדרים עם עשרות גופים שונים ומגוונים המחזיקים בזכויות היוצרים בתכנים שונים שהועלו על-ידי משתמשי YouTube. בין מגוון הגופים הללו ניתן למנות את ליגת ההוקי הלאומית של ארה"ב ותאגידים עסקיים כגון Sony, CBS, UMG, קבוצת המוזיקה של וורנר ו-NBC.
עדיין, בכך לא פסקה התמודדותה של Google עם השלכות רכישת YouTube. בחודש פברואר 2007 דרשה Viacom מ-Google, בעקבות כשלון המשא ומתן בין השתיים, להסיר באופן מיידי כ-100,000 סרטוני וידאו מאתר YouTube. במקביל, באותה תקופה פורסם כי חברתTwentieth Century Fox זימנה את YouTube לדין על מנת שתחשוף את זהותו של משתמש שהעלה עותקים פיראטיים של פרקים אחרונים של הסדרות "24" ו"משפחת סימפסון". בנוסף פורסם גם כי אולפני NBC Universal מחזיקים 3 עובדים במשרה מלאה, אשר כל עבודתם הינה חיפוש קטעי וידאו שהועלו לשרתי YouTube על ידי הגולשים ואשר מפרים את זכויות היוצרים של NBC. עוד פורסם כי גם חברת הפצת הסרטים Magnolia נקטה בהליכים נגד Google ו- YouTube לאחר שהתברר כי עותקים לא חוקיים מסרט שזכויותיו בבעלותה הועלו לשרתי החברות והוצגו באתריהן, וביקשה מבית המשפט לזמן את נציגי החברות כדי שיציגו בפניו כיצד ניתן לעלות על זהותו הפיזית של הגולש אשר העלה את הסרטים.
בהמשך, במרץ 2007, הגישה Viacom תביעה נגד Google ו-YouTube בטענה ל"הפרת זכויות יוצרים מאסיבית ומכוונת" ודרשה סכום של יותר ממיליארד דולר עבור פיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו לה לטענתה. Google מצידה, הכחישה את האשמותיה של Viacom וטענה כי תלונתה של Viacom מאיימת להפוך ספקי שירותי אחסון לאחראים לתקשורת מקוונת וכי מאות מיליוני בני אדם, שמחליפים מידע באופן לגיטימי, עלולים להיפגע. התביעה, נכון ליום כתיבת שורות אלו, עדיין מתבררת בבית המשפט.
תביעות נוספות נגד Google
פרט לנושאים שהזכרנו לעיל, עולות מידי פעם לכותרות תביעות נוספות נגד Google בעילת הפרת זכויות יוצרים. כך למשל שתי התביעות נגד ה-Google Library Project, פרויקט סקירת הספרים של Google המאפשר למשתמשים לצפות בתכנים מתוך יצירות ספרותיות חשובות. התביעות שהוגשו בנפרד בספטמבר 2005, על-ידי גילדת הסופרים של אמריקה ועל-ידי התאחדות המו"לים האמריקנית, אוחדו לכדי תביעה אחת בחודש אוקטובר 2006, והדיון בהן מיועד להתחיל רק בשנת 2008, בבית המשפט בסן-פרנסיסקו, ארה"ב.
דוגמא נוספת היא תביעתו של גורדון רוי פארקר, אשר תבע את Google בטענה שזו הפרה את זכויות היוצרים שלו כאשר אחסנה חלק מספרו האלקטרוני "29 סיבות לא להיות בחור נחמד", והשתמשה בו כחלק מהאינדקס שלה. בסופו של דבר, בחודש אפריל 2006 דחה בית המשפט את תביעתו של גורדון וקבע כי אחסון זמני של מידע אינו מהווה הפרה ישירה של זכויות יוצרים מוגנות.
לסיכום
כפי שניתן לראות מתמצות המקרים שהבאנו במאמר זה, לגדילתה המואצת של Google נלווים כאבי גדילה לא מבוטלים כאשר Google נאלצת להתגונן מפני תביעות בעילת הפרת זכויות היוצרים במספר חזיתות.
מעיון בכתבי הטענות של Google ודרך התמודדותה במערכות השונות, נראה כי Google הבינה מהר מאוד מה נדרש ממנה כדי להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה, בעיקרה על ידה.
אם בתחילה עסקה Google יותר ב"קרבות בלימה" בדמותה של התדיינות משפטית שאליה היא מנתבת סכומי כסף אדירים ומנסה להעלות טענות הגנה שונות – שלעיתים מתקבלות ולעיתים לא – נראה שכעת הניסיונות מתמקדים דווקא במניעת בעיות פוטנציאליות וכריתתן בעודן באיבן, באמצעות קבלת הרשאה, הגעה להסכמי פשרה, פיתוח מערכות טכנולוגיות ומתודות המעידות על שימוש הוגן, השקעת ממון ומחשבה רבים בחזותה הציבורית של Google ואף שימוש בלובי בחלונות הגבוהים בממשל .
אין ספק כי פועלה של Google דורך על קצות אצבעותיהם של בעלי זכויות יוצרים רבים ברחבי העולם. ימים יגידו האם בסופו של דבר תוכרע המערכה ברמה הגלובאלית, בין אם בשינויים תחיקתיים ובין אם בפרשנות החוק הקיים. דבר אחד ברור. בגלל או שמא בזכות Google, הגנת זכויות היוצרים עוברת בימים אלו ותעבור בעתיד שינויים חשובים והיא תתעדכן ותיישר קו עם טכנולוגיות חדשות ואופני שימוש שונים ויצירתיים ביצירות אשר יתאימו לעידן המידע ולכך תהיה השפעה רוחבית על כולנו, גדולים וקטנים כאחד.
