היקף המשתמשים בפייסבוק הוא כה גדול עד שרואים בה כישות “המדינתית” הגדולה בעולם. כמובן שאנו לא מתעלמים מן העובדה שפייסבוק היא למעשה חברה, וכמו כל חברה – תכליתה הוא להרוויח כסף ובהיקפים רבים ככל הניתן. אך אפשר להניח כי הסרה של תכנים, פוגעניים ככל שיהיו, מפחיתה את השימוש של משתמשים רבים בה ובכך למעשה נפגעים רווחי החברה.
פייסבוק עומדת במרכזה של סערה שעניינה היקף הפיקוח והאמצעים בהם היא עושה שימוש במקרים של פרסום תכנים פוגעניים וכאלה הנחשבים כמסיתים. מעצם העובדה שפייסבוק מאגדת מאות מיליוני משתמשים סביב הפלטפורמה שלהם, מקצתם בעלי אג’נדה שלילית, ההתמודדות מולה היא עומדת בעניין זה מורכבת.
ישנה דרישה הולכת וגוברת מצד אנשים פרטיים ומדינות לכך שפייסבוק תאמץ מדיניות אחידה לטיפול בנושא חשוב זה. עיקר הדרישה הינה לכך שפייסבוק תחדל ממדיניות ה-“השמיעה הסלקטיבית” שלה, כלומר תנסח מדיניות אחידה וחסרת פשרות לטיפול בתכנים מסוכנים.
נראה כי הדיון בנושא מתעצם בישראל כאשר גל הטרור מרים ראש. בתחילת השנה, בעיצומו של גל הטרור האחרון, נפגשו שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן עם בכירי פייסבוק לדיון בנושא. מטרת הפגישה הייתה לגרום לפייסבוק להסיר תכנים פוגעניים נגד המדינה ואזרחיה, ובבסיס רעיון זה – תכנים המסיתים לטרור.
השרים ציינו בפני אחראי מדיניות הרשת מספר ביטויי מפתח אותם ניתן לסווג כפוגעניים – “נאצי”, “מוות ליהודים”, “מוות לערבים”, “דקירות” ונוספים. בנוסף ביקשו השרים להסיר סרטונים ותמונות המסיתים לביצוע פיגועים.
על אף שסוכם “על הנייר” בין הצדדים על שיתוף הפעולה בין נציגי הרשת החברתית למומחים הישראלים המקומיים, פייסבוק מקפידה לשמור על מדיניות הסרת תכנים עמומה למדי וכזאת שאינה מגלה את מניעיה ודרכי פעולתה האמתיים. מעצם העובדה כי בלחיצת כפתור ניתן לפרסם מסרים חתרניים ופוגעניים בהיקפים עצומים, הבעיה אותה הציגו השרים אינה ממוקדת רק לישראל, אלא כזאת המדירה שינה גם מעיניהם של ראשי מדינות אירופאיות גדולות.
לא אחת דובר על העובדה כי ארגון דאעש עושה שימוש נרחב בפייסבוק כדי לפרסם מסרים שפלים, הוראות מדויקות לביצוע פיגועים ואף לשם גיוס פעילים חדשים לשורותיו על אדמת אירופה. רשתות חברתיות נוספות, ביניהן טוויטר, לא נשארות מחוץ לעין הסערה וגם הן נתפסות ככאלה שנדרשות לפתח מדיניות סינון והסרת תכנים מקיפה במטרה למנוע מפרופילים פרטיים, עמודים וקבוצות להציג תכנים פוגעניים.
השרים ארדן ושקד מעוניינים לקדם הליך חקיקה בינלאומי וכזה אשר למעשה יחייב את פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות להסיר תכנים פוגעניים, במטרה לצמצם ככל הניתן את יריעת “ההגנה” תחתיה הם פועלים. הנקודה היא שפייסבוק מתנערת מאותה “חובה” לדאוג להסרת תכנים בעייתיים באופן גורף ואומרת כי אינה אחראית לתכנים המועלים אליה מצד גורמים שלישיים.
ישנה דרישה הולכת וגוברת מצד אזרחים וארגונים שונים כדוגמת “שורת הדין” לכך שפייסבוק תפסיק לעצום עיניה ותבחר לאמץ מדיניות “פרואקטיבית למניעת ההסתה הפלסטינית מעל דפיה” וכן תיעזר “בטכנולוגיות המתקדמות שלהם לאתר ולהוריד קריאות לרצח ישראלים, וינטרו תמונות וקטעי וידאו המעודדים מעשי טרור נגד יהודים”, אמרה יו”ר הארגון, ניצנה דרשן לייטנר.
האם גם אנשים פרטיים נתפסים כאחראיים לתכנים המועלים בקבוצות ובעמודים המנוהלים על ידם? לראשונה בישראל קבע בית משפט השלום לפני מספר חודשים כי מנהל קבוצת פייסבוק בה התפרסמו תכנים פוגעניים המהווים לשון הרע, אחראי להם גם אם לא העלה אותם בעצמו. החלטה מרחיקת לכת זו רואה בקבוצות ובעמודי פייסבוק כ-“אמצעי תקשורת” ובמנהלם כעורך בפועל. חשוב להבין כי במירב הקבוצות מתפרסמים פוסטים ללא צורך באישור המנהל כדי לאפשר דיון סוער ו-“נטול עכבות” – ומכאן הבעייתיות.
באותו התיק קבעה השופטת רנה הירש מבית המשפט השלום הרחובות כי “העלאת תכנים לאתר פייסבוק יש בה משום העברת ידיעות, סיפורי מאורעות, הערות או ביאורים, או ‘עניין אחר בעל חשיבות ציבורית’ שנכלל בהגדרת החוק. לא מדובר במידע מודפס בכתב, כפי שנהוג היה להביא עיתון לדפוס בעבר. אך הזמנים השתנו”, והוסיפה כי “הטכנולוגיה התפתחה, וכיום כמעט כל עיתון, יומי או אחר, מוציא מהדורה אינטרנטית בנוסף למהדורה מודפסת. בשל כך ניתן לקבוע כי פרסום בפלטפורמות קבוצות הפייסבוק – ביניהן כאלה שמטרתן להביא חדשות וידיעות לקהל הציבור הרחב, כמו הקבוצות שהיו חשופות לפרסומים נשוא הליך זה – ניתן לראות כי מוצדק הכללתן במונח ‘אמצעי תקשורת'”.
בעוד שניתן לראות במקרה זה דוגמא לבעייתיות הנושא, עיקר השיחה בעניין נע סביב אחריותה של הנהלת פייסבוק עצמה לתכנים שבה ולא באופן מצומצם לבעלי הקבוצות או העמודים השונים שחלקים עלולים להכיל תכנים פוגעניים.
בשורה התחתונה, ללא ספק לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות יש אחריות לפתח מדיניות אחידה הנוגעת להסרה של תכנים פוגעניים או מסיתים משורותיה. ניתן בהחלט להבין את מורכבות העניין אך כפי שהזכרנו בתחילת המאמר – עם כוח גדול באה אחריות גדולה. לפייסבוק יש עבודה קשה ומורכבת – מצד אחד להמשיך ולהוות את פלטפורמת השיח הגדולה בעולם ומצד שני להגן עליה כך שתהיה נטולת תכנים פוגעניים ככל הניתן. לגבי האדם מן השורה, ניכר כי עליו לשכור שרותיו של עורך דין לשון הרע המתמחה בתחום ובהתאמות לעולם המקוון בכלל ולפייסבוק בפרט.
