הכנסת אישרה היום, 05.08.2024, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. התיקון נרחב לחוק הגנת הפרטיות, שמטרתו לחדש ולעדכן את ההסדרים הקיימים בתחום ולהתאים אותם לאתגרים הטכנולוגיים של ימינו. התיקון כולל כלים חדשים לאכיפה ומעניק לרשויות סמכויות רחבות יותר, במטרה להגן על פרטיות הציבור בישראל ולתת מענה לאיומי הסייבר ההולכים וגוברים.

התיקון נועד להגביר את ההגנה על המידע האישי והפרטי של אזרחי ישראל, על ידי חיזוק יכולות האכיפה והגברת הפיקוח על עמידה בדרישות החוק בתחום אבטחת המידע. בין השאר, התיקון מפחית את הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי, תוך ביטול הדרישה לרישום חלק ממאגרי המידע, והוא מהווה צעד חשוב לשיפור התאימות של ישראל עם התקנות האירופיות בתחום הגנת הפרטיות, מה שמחזק את ההכרה הבינלאומית בישראל כמדינה שמיישמת סטנדרטים גבוהים בתחום.

במסגרת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הורחבו סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, והיא קיבלה לראשונה את הסמכות להטיל קנסות משמעותיים בגין הפרות של חוקי אבטחת המידע. כמו כן, נוספו סמכויות חקירה פליליות לחוקרי הרשות, ונקבע כי ניתן יהיה להוציא צווים להפסקת עיבוד או מחיקת מידע אישי במקרה של הפרה.

חידוש נוסף הוא החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים המנהלים כמויות גדולות של מידע אישי, במיוחד כאשר מדובר במידע רגיש או כאשר פעילותם כוללת מעקב אחרי אנשים. תפקידו של הממונה יהיה להבטיח עמידה בהוראות החוק ולפעול לשמירה על פרטיות המידע האישי בארגון.

כמו כן, נקבעה לראשונה חובה למנות מפקח פנימי על הגנת הפרטיות בגופים ביטחוניים. מפקח זה ידאג לפקח על מדיניות הארגון בתחום ההגנה על הפרטיות ויוודא כי החוק נאכף כראוי. הוא יפעל בהתאם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות וידווח לה על ממצאים חריגים או הפרות.

ההקלה ברגולציה מתבטאת בביטול הדרישה לרישום מאגרי מידע דיגיטליים במגזר הפרטי, פרט למקרים שבהם מדובר בעיסוק בסחר במידע. במקביל, התיקון מאפשר לגופים לבקש חוות דעת מקדמית מהרשות להגנת הפרטיות כדי לוודא את עמידתם בדרישות החוק.

עוד נושא מרכזי בתיקון הוא האיסור על עיבוד מידע אישי שנאסף בדרכים לא חוקיות. התיקון כולל גם סעיפים העוסקים בעבירות פליליות במאגרי מידע, כמו עיבוד מידע ללא הרשאה או הפנייה לאדם במרמה לצורך השגת מידע אישי עליו. אלו עבירות חדשות שנוספו לחוק במטרה להרתיע מפני שימוש בלתי מורשה במידע אישי.

התיקון כולל גם עדכון של ההגדרות בחוק בהתאם לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והמשקיים שהתרחשו בשנים האחרונות. כמו כן, הוא מעדכן את סוגי המידע האישי המוגדרים כמידע רגיש במיוחד, כך שיתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים הנהוגים במדינות מובילות, בדומה לתקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי (GDPR).

לבסוף, התיקון מרחיב את סמכות בתי המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, ומאפשר לאזרחים שנפגעו מהפרות החוק לתבוע פיצויים בגין הפרת זכויותיהם, גם במקרים שבהם לא הוכח נזק ישיר.

בסיכומו של דבר, התיקון לחוק הגנת הפרטיות מהווה צעד משמעותי וחשוב בהבטחת שמירה על פרטיות הציבור בעידן הדיגיטלי, ומעניק כלים חדשים ויעילים לרשויות להגנה על המידע האישי ולמניעת שימוש לרעה בו.