המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה ביקש ללמוד מה היקף פסקי הדין האזרחיים בתביעות הגנת הפרטיות וזאת על מנת לברר עד כמה הציבור הישראלי עומד על זכותו לפרטיות.
ממצאי הדוח עולה כי לא ניתן להגיע לתובנות ברורות בשל היעדר פסקי דין ותביעות בתחום זה. עם זאת, אפשר לראות כמה ממצאים מעניינים מהנתונים הזמינים.
כך למשל, נראה כי תובעים נוטים יותר להגיש תביעות במקרים של סכסוך שכנים ומעקב במרחב הציבורי. בנוסף, נראה שהתמריץ הכספי להגשת תביעות בגין ספאם (שאין לו קשר ישיר לחשיפת מידע אישי) הוביל לריבוי תביעות.
למרות הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות מצד רשויות המדינה או פוטנציאל לנזק עקב הפרת חוקים הגנת הפרטיות, אין כמעט תביעות.
מחברי הדוח, עו"ד רבקי דב"ש ומר גיא זומר, סבורים כי ייתכן שהדבר נובע מפער הכוחות בין אזרחים לרשויות המדינה או בין נושא המידע לבין בעל מאגר מידע. צויין גם כי השימוש בהליכי תביעה ייצוגית אינה מאפשרת הגשת תביעות נגד המדינה.
הדוח מסכם כי "לא ניתן להצביע על שינוי או על מגמה מובהקת של עמידה על הזכות להגנת הפרטיות בתביעות אזרחיות בעשור האחרון".
