ניתוח פסיקת הגנת הפרטיות. אדם בלבוש מקצועי לוחץ על מסך שקוף וירטואלי עם הכיתוב privacy, על רקע בהיר וטכנולוגי שמדגיש שמירה על פרטיות

ניתוח פסקי דין הגנת הפרטיות

ניתוח פסיקת הגנת הפרטיות. אדם בלבוש מקצועי לוחץ על מסך שקוף וירטואלי עם הכיתוב privacy, על רקע בהיר וטכנולוגי שמדגיש שמירה על פרטיות

ניתוח פסקי דין הגנת הפרטיות

ניתוח מעמיק של פסיקת בתי המשפט בתחום הגנת הפרטיות בישראל חושף פער משמעותי בין חומרת הפגיעות למיעוט התביעות בפועל

המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה ביקש ללמוד מה היקף פסקי הדין האזרחיים בתביעות הגנת הפרטיות וזאת על מנת לברר עד כמה הציבור הישראלי עומד על זכותו לפרטיות.

ממצאי הדוח עולה כי לא ניתן להגיע לתובנות ברורות בשל היעדר פסקי דין ותביעות בתחום זה. עם זאת, אפשר לראות כמה ממצאים מעניינים מהנתונים הזמינים.

הדוח סוקר את פסקי הדין שניתנו בישראל בתחום הגנת הפרטיות בעשור האחרון (2012–2022). המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה בחן את ההליכים האזרחיים בהם נטענה עילה לפי חוק הגנת הפרטיות כדי להבין טוב יותר את הדפוסים המשפטיים והנושאים המדאיגים את הציבור בישראל.

מהממצאים עולה כי כמות פסקי הדין בנושא הגנת הפרטיות נמוכה מאוד ביחס לסך ההליכים האזרחיים – פחות מאחוז בודד. מרבית התביעות האזרחיות הוגשו בצמידות לעוולות נוספות, כאשר העילה השכיחה ביותר הייתה בילוש או התחקות אחרי אדם. סוגיות נפוצות נוספות הן צילום במרחב הפרטי ושימוש בלתי מורשה במידע לצורך רווח.

עוד עולה מהניתוח כי הקשרים השכיחים ביותר לסכסוכים פרטיים הם קשר צרכני או סכסוכי שכנים, כאשר כ-20% מהתביעות הוגשו בבית המשפט לתביעות קטנות. למרות הפוטנציאל המשמעותי לפגיעה בפרטיות בהקשרים של מאגרי מידע והפרות של רשויות המדינה, תביעות בנושאים אלו נדירות מאוד.

בתחום התובענות הייצוגיות, לעומת זאת, יש נוכחות גדולה יחסית של תביעות הקשורות לשליחת ספאם, תוך ניצול האפשרות לתמריצים כספיים לעורכי הדין ולתובעים.

הדוח מדגיש את הפער בין מידת הפגיעה בפרטיות לבין המוטיבציה לתבוע, ומציע כי חלק מכך נובע מרצונם של נפגעים לא להעצים את הפגיעה דרך פומביות משפטית נוספת. לסיום, לא זוהתה מגמה מובהקת של שינוי במספר התביעות במהלך התקופה שנבדקה.

נראה גם כי תובעים נוטים יותר להגיש תביעות במקרים של סכסוך שכנים ומעקב במרחב הציבורי. בנוסף, נראה שהתמריץ הכספי להגשת תביעות בגין ספאם (שאין לו קשר ישיר לחשיפת מידע אישי) הוביל לריבוי תביעות.

למרות הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות מצד רשויות המדינה או פוטנציאל לנזק עקב הפרת חוקים הגנת הפרטיות, אין כמעט תביעות.

מחברי הדוח, עו"ד רבקי דב"ש ומר גיא זומר, סבורים כי ייתכן שהדבר נובע מפער הכוחות בין אזרחים לרשויות המדינה או בין נושא המידע לבין בעל מאגר מידע. צויין גם כי השימוש בהליכי תביעה ייצוגית אינה מאפשרת הגשת תביעות נגד המדינה.

הדוח מסכם כי "לא ניתן להצביע על שינוי או על מגמה מובהקת של עמידה על הזכות להגנת הפרטיות בתביעות אזרחיות בעשור האחרון".