הקדמה
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת את עמדתה הסופית בעניין פרשנותה למושגים “מידע” ו”ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם” בחוק הגנת הפרטיות. פרשנות זו מאוד מסייעת לעורכי הדין להגנת הפרטיות ומספקת ודאות גדולה יותר בעת מתן יעוץ משפטי.
חוק הגנת הפרטיות משנת 1981 קובע חובות מסוימות לבעלים של מאגר מידע וכן למנהל, למחזיק או למעבד מידע מאותו מאגר מידע. כמו כן, החוק מקנה זכויות לנושא המידע (כלומר אדם שעליו נאסף ונשמר מידע אישי על ידי בעל מאגר המידע).
חוק הגנת הפרטיות מעניק הגנות למידע אישי ולעניינים הפרטיים של אנשים. עם זאת, אין זה פשוט לקבוע מה בדיוק נכנס לקטגוריות הללו. הרשות להגנת הפרטיות מבקשת להבהיר אילו סוגי מידע ועניינים פרטיים מכוסים בחוק, על מנת להגן טוב יותר על פרטיות האנשים.
חובות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו מוטלות על הבעלים והמחזיק של מאגר מידע ממוחשב.
מידע
החוק מגדיר “מידע” כנתונים על אישיותו, מצבו האישי, צניעותו, בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרה מקצועית, דעות ואמונות של אדם. זה כולל מידע שניתן להשתמש בו לזיהוי אדם, גם אם הוא מוצג בעילום שם.
בתי המשפט הגדירו “מידע” ככל מה שניתן להשתמש בו כדי לזהות או ליצור קשר עם אדם. זה יכול לכלול דברים כמו שם, כתובת, מספר טלפון, כתובת אימייל ואפילו פוסטים במדיה חברתית.
תכונות אישיות, כגון התאמה לעבודה, עבר פלילי ומוצא, כולם נחשבים בהערכת מעמדו האישי של אדם. גם הצניעות נלקחת בחשבון, כמו גם מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי של האדם. לבסוף, נשקלות השקפות ואמונות, כמו גם כל אפיון ביומטרי.
ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם
חוק הגנת הפרטיות אוסר על שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתו לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסר המידע. החוק אינו מגדיר את המושג “ידיעה בענייניו הפרטיים של אדם”, אולם במהלך השנים הוסיפו בתי המשפט תוכן למושג זה.
סוגי הנתונים שבתי המשפט סיווגו כ”ידע בענייניו הפרטיים של אדם” כוללים מידע כמו היסטוריה רפואית של אדם, רישומים פיננסיים ויחסים אישיים וכן:
- כתובת מגורים
- מספר טלפון
- פסילת מועמדותו של אדם לתפקיד
- מספר חשבון בנק
- מספר כרטיס אשראי
- קופת החולים שאליה משתייך אדם
- פנייה של אדם לרשויות לצורך הגשת תלונה
