שוק הנכסים הדיגיטליים צומח במהירות בשנים האחרונות, מציע הזדמנויות לצמיחה כלכלית, משמש נדבך מרכזי בטכנולוגיה של יישומים דיגיטליים מרכזיים חדשניים ומקדם תחרות וייעול מערכות התשלום והשירותים הפיננסיים.
השימוש בנכסים דיגיטליים כגון מטבעות קריפטוגרפיים כרוך במספר סיכונים הן עבור הצרכנים והן עבור המשקיעים. אחד הסיכונים נמצא בין הרצון לאנונימיות לבין חובות הדיווח המוטלות על ידי חוקי איסור הלבנת הון ומס. סיכון נוסף הוא שהמעקב אחר עסקאות שבוצעו עם נכסים דיגיטליים עשוי לחשוף את דפוסי הפעילות הכלכלית של המשתמשים ובכך לפגוע בפרטיותם.
הסיכונים הגלומים באימוץ מטבע בשליטת המדינה הינם מגוונים, וכוללים חשיפת פרטי העסקאות של המשתמשים למדינה וכן הצורך בזיהוי ומעקב אחר לקוחות על מנת לצמצם את סיכוני הלבנת הון. רגולציה נכונה, אכיפה וניהול סיכונים מושכל חיוניים על מנת להתמודד עם סיכונים אלו ביעילות.
הרשות להגנת הפרטיות השתתפה בגיבוש דו”ח הסדרת הנכסים הדיגיטליים, בהובלת במשרד האוצר. בדו”ח המלצות לגבי אסדרת התחום בישראל ותכליתו קידום הבנת הממשלה את הסיכונים וההזדמנויות הכרוכות בתחום זה ולהציע המלצות לגבי גישת המדיניות הרצויה בישראל.
הדו”ח מכסה מגוון רחב של היבטים הקשורים לנכסים דיגיטליים ופרטיות היא חלק משמעותי בדו”ח זה. הרעיון של ‘פרטיות לפי עיצוב’ ישלב את הזכות לפרטיות בתהליכי מדיניות, עיצוב פרויקטים, תהליכים, מוצרים או מערכות.
הדו”ח ממליץ על אימוץ מודלים יעודיים להצעת מטבע לאומי דיגיטלי ויישום מנגנונים לשיפור הפרטיות (כגון: מפתחות בדויים, מפתחות חד-פעמיים, אחסון נתונים מחוץ לשרשרת וכו’), אשר צפויים לתת מענה למספר סיכונים בתחום הפרטיות.
על מנת לנסות ולצמצם את הפגיעה בפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות המליצה על אימוץ מודל דו-שכבתי למטבע הדיגיטלי הלאומי. המודל מתייחס באופן שונה בין הבנק המרכזי לבין המתווכים הפרטיים, שיספקו לצרכן את השירות.
